"לבטל המס על העסקת עובדים זרים בבניין"

"יש לבטל את המס על העסקת עובדים זרים בענף הבניין וכן את האגרות השונות שצריכים לשלם קבלנים על העסקת עובדים", כך דרשו (יום ג', 21.3.17) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ורכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר מנציגי האוצר, בדיון מיוחד שבו נדונה, בין השאר, האפליה לטובה של חברות בנייה זרות שאמורות להגיע לארץ בשנה הקרובה. חברי הכנסת הלינו על-כך שבעוד חברות בנייה ישראליות סופגות עלויות ניכרות על העסקת עובדים בענף, החברות הזרות ייהנו מכמה יתרונות וביניהם, פטור למשך שנתיים מאותן אגרות העסקה. ח"כ זוהר: המס והאגרות תכליתם פיסקאלית, להעשיר את קופת המדינה. עובדים ישראלים הם לא הביאו לענף". בדיון התברר שעלויות העסקת עובדים בענף מגיעות לכ-36% מסך עלויות הבנייה. האוצר: "אין אפליה, רק 'הגנת ינוקא' לחברות הזרות בתקופה הסתגלותן כאן בארץ". רכז הקואליציה בוועדת הכספים ומי שיזם את הדיון, ח"כ מיקי זוהר, שיזם את הדיון: "בהמשך להצלחת ועדת הכספים בביטול מס המעסיקים המיותר בחקלאות (על העסקת עובדים זרים. גם בענף זה המטרה המוצהרת הייתה הכנסת עובדים ישראלים לענף (א"ק)), גם בתחום הדיור, הוועדה פועלת מתוך מטרה לקדם פתרונות להוזלת מחירי הדיור. וגם במקרה הזה יש לבטל את המס ואת האגרות. נעשות הרבה פעולות להורדת מחירי הדיור ע"י הממשלה בכלל ושרי האוצר והשיכון בפרט, אך מנגד יש עודף רגולציה ועלויות גבוהות שמעמיסים על הקבלנים וגורמים שהמחירים ממשיכים לעלות. יש לעזור לאותם יזמים ולייצר תחרות גדולה יותר. אנשי האוצר מכשילים את שר האוצר וגם את שר השיכון. למשל בחקלאות כן הורידו את מס המעסיקים אבל לא בבניין. מדברים על הבאת 6,000 פועלים סינים אך לא מאפשרים להביא עוד עובדים ומשאירים את אותן עלויות, אז מה הרווח של הציבור? איך גורמים לחיסכון של עשרות אלפי שקלים ויותר לזוג שרוצה לקנות דירה?". זוהר עוד: "פקידי האוצר פוגעים בעבודתו של שר האוצר שמעוניין בהורדת מחירי הדיור והם משיקולים פיסקאליים לא מאפשרים לקדם החלטות. בנושא הזה, עלות על המעסיק שמכבידה עליו, היא מיסוי נטו וזה מתגלגל על האזרח הקטן שקונה דירה. כשאתה רוצה לצאת לפרויקט אתה מכין דוח אפס - רשימת הוצאות בגין עלות הבנייה וצריך לייצר מנגנון רווחי שתוכל ללכת על מיזם בנייה, ככל שיש פחות הוצאות ניתן לייצר עלות נמוכה יותר לדיור". רפרנט תעסוקה ועובדים זרים באגף תקציבים, אורי שיינין: "בסוף הממשלה פועלת בצורה של הגדלת היקפי הבנייה למגורים. בין יתר הצעדים שננקטו, מחיר למשתכן וצעדים נוספים. פועלים להגדיל את ההיצע ובין השאר פועלים להבאת חברות בינ"ל בעלות מוניטין בענף. 50 חברות בינ"ל נענו לקול קורא, מדובר בטופ העולמי בתחום, לא רק כוח עבודה נוסף אלא גם שיטות עבודה חדישות ומתקדמות, שיגיעו ולא יחליפו הקבלנים הקיימים, את השוק הקיים אלא רובד נוסף. כיום ב-50 אלף התחלות בנייה והמטרה להגיע ל-60 אלף ויותר. עבודה משותפת בהתייעצות עם התאחדות בוני הארץ ואחרים. למדנו גם ממה שמדינות אחרות עושות, שנקטו בצעדים שלמפרע נראו קיצוניים מדי, כגון הטבות מס כדי למשוך החברות ארצה וסברנו שלא צריך לנקוט בצעדים אלו ואכן 50 חברות נגשו לקול קורא ו- 6 יגיעו בסופו של דבר. עדיין אנחנו מוטרדים מהרגע שבו חברה מגיעה לישראל, כי לוקח לחברה כזו להתבסס עד שנתיים ואז נראה אם יצליח או כישלון. מנסים לייצר 'הגנת ינוקא' לשחקנים חדשים. בשנתיים כל התנאים הדבר היחיד שונה בנקודת הפתיחה, פטור לשנתיים מדמי היתר, זה בגבול הסביר (12 אלף ₪ לכל עובד בשנה)". ח"כ מיקי זוהר: "גומרים את השוק המקומי. הצענו הצעה חלופית לביטול האגרות אך גם לה האוצר התנגד. למשל אמרנו שאנחנו מוכנים שההטבה תהיה מותנית. למשל אם אותו קבלן מתחייב למחיר נמוך ב-5% ממחיר השמאי הממשלתי ייתנו לו ההטבה אך האוצר התנגד ומתעקש כי כל השיקול כאן הוא פיסקאלי, לא רוצים לאבד את 100 מיליון ₪ בשנה מהאגרות". ח"כ גפני: "אין כל הצדקה לאגרות הללו. הרי אם אתה גובה כסף מישהו משלם וברור שזה האזרח הקטן. מסתבר שתוכנית האגרה לא הועילה שום דבר ולא באו יותר ישראלים לענף, רק התעשרה קופת האוצר, שזה יפה. אתה גובה אגרה ומחיר הדירה יעלה. על זה אין ויכוח. שר האוצר יגיד שהוא רוצה להוריד מחירים, אך בפועל הוא גובה יותר כסף ולא מוריד את מחירי הדיור ומעלה את המחירים בזה שמעלה אגרה". מנהל אגף כוח אדם בהתאחדות בוני הארץ, יצחק גורביץ': "סוגיית האגרות זה לא רק ה- 12 אלף ₪, אלא סה"כ האגרות לעובד זר סביב 24 אלף ₪ בשנה ועל זה להוסיף מס מעסיקים של 15%. המשמעות של אותם סכומים על עלות העסקה, מאוד גבוהה. אגרות, היטלים ומיסים בעלות העובד. יש אכן עלייה בהיקפי התחלות הבנייה, מבחינת שטח היקפים עצומים מאז קום המדינה. החברות הזרות שעדיין לא הגיעו, אם רוצות לחזק טכנולוגיות חדשות בסדר, אבל למה לפגוע בקבלנים ישראלים בהתמודדות על מכרזים. ה- 12 אלף ₪ הם 7% מהעסקת עובד זר ויש לקבוע שוויון מלא לכולם". עו"ד המייצג את התאחדות חברות כוח האדם, יאיר דוד: "גם בקול קורא וגם בהצהרת הפרקליטות לבג"ץ, כי אנחנו טענו שיש כאן פגיעה בתחרות. שיביאו חברות זרות אך אל תפגעו בתחרות. המדינה הצהירה בבג"ץ שלא יפלו רק אמרו שמביאים חברות רציניות להתמודדות עם יוקר הדיור. ואז ממשלת ישראל מחליטה לתת הגנת ינוקא לאותן חברות זרות ולחברה טורקית פה בארץ, יותר ותיקה ממרבית החברות הישראליות, למעלה מ-20 שנה מתוקף הסכמים, וגם נהנית מאותה הגנת ינוקא רק לשנה בעוד שאר החברות שנתיים. מחויבים כשעושים שינוי באגרות לעבור בוועדת העבודה ולא עשו ולא מאפשרים לנו להביע את עמדתנו בעניין. נצטרך לתת הצעות מחיר יותר גבוהות". מנגד טען מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, נתנאל לפידות: "יש 190 אלף עובדים רשומים ישראלים רשומים בענף הבנייה". ח"כ זוהר השיב לו: "עובדי בניין ישראלים עובדים רובם בשיפוצים ולא בבנייה רווייה ולכן המס על הזרים כדי לעודד העסקת ישראלים לא עובד. רק ערבים ישראלים". זוהר הוסיף: "דמי ההיתר ומס מעסיקים ואגרות בענף הבנייה לא הביאו עוד עובדים ישראלים לענף הבנייה. המטרה לא הושגה, ישראלים לא הולכים לענף אלא לענפים אחרים, מה שהושג זה רק רגולציה ועודף גביית מיסים. והושג שעלויות הדיור עולים כל הזמן, כי לקבלנים יש עודף הוצאות ואנחנו כמדינה גם גובים מחירים מאוד גבוהים על הקרקעות. אז עושים המון טעויות בדרך. בערך 15% מהעלות החודשית של העובד. רוב הוצאות הבנייה זה עלות העובדים, 36%, מעלות הבנייה. זה 15% חיסכון מ-36% הוצאה". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון ואמר על האגרות והמס על העסקת עובדים זרים בענף הבניין, כי "זה חייב להיפסק, לא ייתכן להפלות לרעה עובדים ישראלים. גובה מס מעסיקים מישראלים והאגרות. אתם חייבים לסיים עם העניין הזה, כי 1. מעלים את מחירי הדירות ו-2. יוצרים אפליה כנגד המעסיקים הישראלים