עמידות לאינסולין תורמת לירידה קוגניטיבית מואצת כעבור 20 שנה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב. המחקר הינו חלק מעבודת הדוקטורט של מירי לוצקי, בהנחייתם של פרופ' אורי גולדבורט ופרופ' דוד טנה, מבית-הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' טנה: "מצאנו שאנשים עם עמידות לאינסולין, עם או בלי סוכרת, נמצאים בסיכון מוגבר לדעיכה קוגניטיבית מואצת כעבור שני עשורים". לדבריו, "הפגיעה הקוגניטיבית היא בעיקר בתחום הזיכרון ובתחום התפקודים הניהוליים. מדובר בממצאים חשובים מאוד, המהווים פתח לאפשרות של טיפול התנהגותי ותרופתי מונע, בכדי לשמר את התפקוד הקוגניטיבי ולמנוע התפתחות של דמנציה".
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של כ-500 חולים במחלות לב. במסגרת המחקר, העריכו החוקרים את עמידותם לאינסולין בעזרת מדד שנקרא Homeostasis Model Assessment או HOMA, שמודד את רמות האינסולין והגלוקוז בדם בזמן צום. בנוסף, בשורה של מבחנים ממוחשבים, העריכו החוקרים את רמת התפקודים הקוגניטיביים של החולים.
תוצאות המחקר הראו, כי הנבדקים ברבעון העליון במדד HOMA, נמצאו בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית מואצת - 20 שנה אחר-כך.
לדברי טנה, "התוצאות הללו מחזקות את הצורך להעמיק ולחקור את ההשפעה של פעילות גופנית, דיאטה ותרופות שמפחיתות את ההתנגדות לאינסולין על דמנציה". "במקביל לכך, אנחנו ממשיכים לחקור את המנגנונים הביולוגיים השונים, הווסקולאריים והלא-וסקולאריים, שדרכם העמידות לאינסולין פוגעת בקוגניציה", הוסיף.
"אם ברצונך למנוע עמידות לאינסולין ולהגן על המוח שלך לעת זקנה", הוסיף פרופ' טנה, "התעמל, שמור על דיאטה מאוזנת ובריאה והקפד על משקל הגוף שלך. ואם אתה כבר לוקה בטרום-סוכרת, כלומר רמות גלוקוז בדם שלך גבוהות מהרגיל, מבלי שייחשבו עדיין לסוכרת, העצות הללו חשובות לך במיוחד", אמר.
