"למנוע שחוטא ייצא נשכר"

עיתונות זהב מע"מ (מו"ל News1) ויואב יצחק מערערים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שחייב אותם לשלם לאריה שקד, לשעבר מנהל קול ישראל, פיצוי בסך 30 אלף ש"ח והוצאות משפט בסך 15 אלף ש"ח. הערעור הוגש (יום ד', 22.3.17) לבית המשפט המחוזי בירושלים, המתבקש למנוע מצב בו חוטא ייצא נשכר. פסק דינו של בית המשפט השלום התייחס לידיעה שפרסם יצחק במרס 2013, תחת הכותרת "העבריין אריה שקד מנסה לשוב לזירה". השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את תביעתו של שקד לגבי הידיעה עצמה, ופסקה לו פיצוי רק בשל השימוש במילה "העבריין" בכותרת הידיעה, לאחר שקבעה שמדובר בלשון הרע. בערעור נטען, כי בכך שגתה ליפשיץ-פריבס הן מבחינה עובדתית והן מבחינה לשונית. ברמה העובדתית, הוכח ששקד ביצע עבירות של פגיעה בפרטיות והוצאת מסמך ממשמורת, כפי שקבעה המשטרה בנובמבר 2011. רק במהלך הדיון בתביעתו של שקד נודע, כי הפרקליטות החליטה שלא להעמידו לדין בשל נסיבותיו האישיות-משפחתיות והרפואיות - עובדה אותה העלים שקד קודם לכן מהמערערים, טוען יצחק. לכן, במישור העובדתי הוכח ששקד ביצע עבירות. במישור הלשוני, ממשיך הערעור, שגתה ליפשיץ-פריבס בכך שסברה שהמילה "עבריין" מתייחסת רק למי שהורשע בדין. הערעור מביא שורה של דוגמאות לכך שהמילה מתייחסת למי שביצע עבירה, ולאו-דווקא למי שהורשע. כך למשל קבע הנשיא מאיר שמגר, כי "עבריין הוא מי שביצע מעשה המוגדר כעבירה". מילון אבן-שושן אף הוא מדבר על "בעל עבירה, העובר על החוק" - ולא על מי שהורשע. ובימים אלו ממש מתנהל מסע פרסום של המשטרה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בו נאמר שנהג שביצע עבירה - הוא עבריין. כל אלו מלמדים, נטען בערעור, כי הכינוי "עבריין" שהוטח בשקד היה בבחינת אמת, ולכן הדברים מוגנים על-פי חוק לשון הרע. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שליפשיץ-פריבס דחתה כאמור את תביעתו של שקד ביחס לתוכן הידיעה, בה פורטו העבירות שביצע. אם קיים ספק בדבר פירושו של הביטוי, מוסיף יצחק, הרי שהיה עליו לפעול לטובת עקרון חופש הביטוי. ליפשיץ-פריבס נתפסה בטעות "לפירוש דקדקני ומיותר של הרכיב המסוים, כאשר אין כלל מחלוקת כי המשיב ביצע עבירה". עוד נטען בערעור, כי "ראוי היה לאפשר לכלי תקשורת מרחב תמרון גדול במיוחד בכל הקשור לניסוח כותרות של ידיעות, מן הטעם שמדובר בשיקולי עריכה ואין בית המשפט מחליף את תפקידו של העורך הראשי של כלי התקשורת". זאת, במיוחד כאשר מדובר באיש ציבור שהודה במשטרה שביצע את העבירות המיוחסות לו, כדי למנוע מיוני בן-מנחם לגבור עליו בהתמודדות לתפקיד מנהל קול ישראל. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד יורם מושקט ומנחם אברהם.