בית המשפט העליון הפחית (26.3.17) במחצית את חיוב המס הנוסף שהוטל על הנוכלים שלמה וחניש ועודד גולד, בעקבות הרשעתם בהונאת ענק של מרכז ההשקעות. השופטת
ענת ברון קבעה, כי מהשניים ישלמו 2.3 מיליון שקל בשל שימוש בחשבוניות כוזבות. לסכומים אלו יתווספו ריבית והצמדה מאז 1998, כך שמדובר בפועל על למעלה מ-5 מיליון שקל.
וחניש וגולד היו בתחילת שנות ה-90 בעליהן של שורת חברות שהוציאו מהמדינה במרמה עשרות מיליוני שקלים. בין היתר, הגישו השניים למרכז ההשקעות חשבוניות כוזבות שתיעדו השקעות שלא היו ולא נבראו, וכך קיבלו סיוע לביצוע ה"השקעות". וחניש נדון לשש שנות מאסר, וגולד - ל-9.5 שנים שנים; שניהם נקנסו ב-1.5 מיליון שקל. הם הורשעו בעשרות עבירות מרמה, וזוכו מעבירות לפי חוק מע"מ.
בשנת 1998, לפני שהוגש כתב האישום, חייב מנהל מע"מ את וחניש וגולד בתשלום של 10.9 מיליון שקל כל אחד, בגין חשבוניות מס כוזבות בסך כ-65 מיליון שקל שהתגלו בחברות שבבעלותם. ערעורם של השניים עוכב עד להכרעה סופית בתיק הפלילי, שניתנה בבית המשפט העליון בשנת 2012. בעקבות פסק הדין בעליון ולאור הממצאים העובדתיים שנקבעו בתיק הפלילי, הפחית מנהל מע"מ את הסכום הנדרש ל-4.6 מיליון שקל - ביחד ולחוד.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של וחניש וגולד, וברון קיבלה אותו באופן חלקי. תחילה היא קובעת, שפסק הדין הפלילי בעניינם מהווה ראיה חלוטה גם בתחום המס, למרות שזוכו מעבירות מע"מ, שכן ברור שהחשבוניות עליהן הסתמכו היו כוזבות. הזיכוי מעבירות המס נבע רק מהעדר היסוד הנפשי הדרוש ספציפית לגביהן, היא מדגישה.
לצד זאת, מצאה ברון לנכון לקבוע שהשניים לא ישלמו כפל מס מלא, אלא תוספת של 50%. זאת, מאחר ששילמו את המע"מ שהיה נקוב בחשבוניות (שכאמור שימשו להונאת מרכז ההשקעות) - כך שלא ביצעו עבירה של העלמת מס. עוד הביאה ברון בחשבון את התמשכות ההליכים ואת ההרעה הניכרת במצבם הכלכלי של וחניש וגולד - אם כי היא מציינת, שספק רב אם היה די בשני גורמים אלו כדי להתערב בקביעת המחוזי. השופטים
אליקים רובינשטיין ו
נעם סולברג הסכימו עם ברון. את וחניש וגולד ייצג עו"ד
יובל קינן, ואת המדינה - עו"ד יאיר זילברברג.
