האם מיתוג נכון של התחבורה הציבורית יגרום לשיפור תדמיתה ולהגדלת מספר משתמשיה? נושא זה עמד במרכזו של חבר-דיון במסגרת בכינוס ים-המלח לתחבורה ציבורית, שקיים פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בסוף-השבוע (23-22.3.17).
יפתח מס ממשרד הפרסום איקן מס אמר כי כדי ליצור לה דימוי חיובי, יש למתג את התחבורה הציבורית. מנגד, טענה העיתונאית
מירב מורן, מבקרת הערים של דה-מרקר, כי התחבורה הציבורית מצוינת אך מי שכותבים עליה בתקשורת אינם משתמשים בה ולכן אינם מבינים שכך. עמיתה
ליאור גוטמן, כתב התחבורה של כלכליסט, ציין כי אומנם נסמך על הרכב הפרטי אך מדי פעם משתמש בתחבורה הציבורית ומתוודע לסיפורים על-אודותיה על-בסיס יומיומי מבנו בן ה-15 שעושה בה שימוש קבוע. "זול מאוד לקנות אוטו", אמר גוטמן. "גם האחזקה היא זולה, כי יש הוזלה בביטוח ובבנזין. בשנים הבאות ידברו על רכבות עירוניות שיסיעו 60 מיליון איש. כבר היום יש 150-100 אלף איש ביום, שנוסעים בקו הרכבת חיפה-ת"א. כתוצאה מכך, מערכות תחבורה ציבורית נוספות יכפילו את מספר המשתמשים.
אתי דביר, סגנית מנהל
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית: כדי לשנות את התדמית של התחבורה הציבורית אנחנו עושים מהלכים בשטח ומביאים אותם לידיעת הציבור, אך אין עדיין מהלך מתכלל. צריך להבדיל בין המשתמשים לאלה שלא משתמשים ומייחסים לה תדמית שלילית. צריך לייחס לתחבורה הציבורית תדמית חיובית. סיפר מישהו שלא משתמש ועלה על אוטובוס שהוא לא ידע שהמצב היום פנטסטי – יש אפשרות לעבוד עם המחשב תוך כדי נסיעה, להטעין את הטלפון, יש שילוט דיגיטלי של מידע וכו'". לשאלת המנחה
לינוי בר-גפן האם קיים הבדל בין חרדים לחילוניים במידת שביעות הרצון, השיבה דביר כי אין הבדל.
"את הנוסע לא מעניין מה המפעיל מחויב, אלא מה קורה בפועל!" תמר קינן מארגון תחבורה היום ומחר אמרה כי אוטובוס שיוצא בזמן ונוסע במהירות ממוצעת מגיע באיחור לתחנות בהמשך המסלול הקו.
דרור גנון, מנהל בכיר ברשות הארצית לתח"ץ, אמר כי אי-אפשר לבחון מתי בדיוק האוטובוס יגיע לתחנה.
קינן תקפה את התשובה: "אבל זה מה שמעניין את המשתמשים. את הנוסע לא מעניין מה המפעיל מחויב, אלא מה קורה בפועל!".
דביר: "בשנים האחרונות הכנסנו מכלול שיפורים – עלייה מכל הדלתות וכו'. מרבית הנוסעים שבעי רצון מאותם דברים בדיוק. היה סקר של הלמ"ס שנערך ללא ידיעתנו והראה שנוסעים מרוצים. את נושא המהירות והדיוק עוד נדרש לשפר".
קינן: "מהירות ההגעה מדלת לדלת חשובה מהכל".
בר-גפן אמרה כי לא תעבור מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, כי היא לא תסמוך בחיים על כך שהאוטובוס יגיע בזמן וגם משום שבעלה נכה. מורן השיבה לה כי היא אינה עוברת משום שיש לה חניה חינם, ובר-גפן שאלה היכן בדיוק.
מורן: "אוטובוס עוצר לאסוף ולהוריד נוסעים כל 500-250 מטר. הפתרון הוא לשנות את הקצאות הדרך עכשיו. איך תרגישי כשתהיי בפקק בין ראשון לציון לתל אביב ולידך ייסע אוטובוס בנתיב ריק?". ל
איתי חיים מארגון נוסעי התח"ץ בישראל, תחבורה בדרך שלנו, היה הסבר אחר: "הענף לא יכול לצמוח כשיש אי-ביצוע נסיעות, וכשזה קורה - נוסעים ברכב הפרטי לא יוותרו עליו בגלל חוסר הוודאות. עיקר הבעיות המדווחות לנו במסגרת מיזם 'סרדין' הן על אי-ביצוע. המחסור בנהגים הוא בעיה לאומית שצריך לטפל בה. צריך לתקן את הגדרות הזמן ברישיון".
גוטמן: "כשסגרו את תחנת רכבת השלום, ביקשו מהציבור להגיע באוטובוסים, אבל אנשים באו ברכב הפרטי וגרמו לפקקים. יש פה 500 מקומות חניה לכל 1,000 איש, ובמדינות אחרות פחות. המהירות המסחרית הממוצעת של אוטובוס בגוש-דן היא 15-9 קמ"ש [כתב News1 מעיר כי יש פעמים שהליכה ברגל עשויה להיות מהירה מאוטובוס כגון קו 5 של דן בת"א שנוסע בשעות השיא בבוקר במהירות ממוצעת של 9-6 קמ"ש]. צריך לחשוב גם על
תחבורה ציבורית בשבת, לא בשכונות אלא בצירים ראשיים".
לבנת כהן-דן מהשיווק של
חברת מטרופולין: "שוק הרכב הפרטי מוציא 230 מיליון שקל בשנה על פרסום. היום הרשתות החברתיות הן המדיום, והמדיום כידוע הוא המסר ושם אנחנו ב'נוק-אווט'. יסלחו לי חברי העיתונאים, סיפור סוחט דמעות בפייסבוק זוכה לתהודה גדולה יותר".
איתי חיים: "יש מפעילי תחבורה ציבורית שאפילו עמוד פייסבוק לקשר עם הציבור אין להם. יש בכך טעם לפגם שיש בו כדי להעיד על רמת השירות של החברה".
יפתח מס: "אי-אפשר להעביר את כולם לתחבורה ציבורית. צריך להתמקד בקהל יעד. התחבורה הציבורית הגיעה לאמסטרדם רק כשגילו שמספר הרוגים בתאונות גבוה. שינוי דעת הקהל שם לקח כמעט 50 שנה".
גנון: קווי לילה הם הצלחה. עשינו קמפיין בבתי הספר והיום ילדים גדלים לקווי לילה גם אם הם לא שותים. ילדים בגיל 16-9 שנוסעים בקווי לילה עם גיטרות לחוף הים זו כבר תרבות. צריך לגדל את הילדים לתחבורה ציבורית. השינוי יתחיל מגיל צעיר ולא מההייטקיסט שרגיל לרכב פרטי".
