בנק ישראל קוטל (יום ד', 29.3.17) את תוכנית מחיר למשתכן, שבראשה עומד שר האוצר ויו"ר רשות מקרקעי ישראל
משה כחלון. הנגידה
קרנית פלוג יוצאת בהתקפה קשה על כחלון - מבלי להזכיר את שמו - וחושפת את מחדלי התוכנית. גם רמ"י והסכמי הגג "זוכים" לביקורת חריפה. הטענות העיקריות נגד מחיר למשתכן:
- מחירי הדירות - זה שנה וחצי שרשות המקרקעין מוכרת מגרשים לרבבות דירות במחירים אפסיים, אלפים קנו דירות על הנייר, ומחירי הדירות לא יורדים, אלא להפך, עולים.
- אין השפעה על השוק - בניגוד לכל התוכניות והציפיות, מכירת המגרשים והדירות במחיר למשתכן לא השפיעה מהותית על השוק, והביקוש לדירות נותר גבוה מההיצע. אומנם קונים פחות דירות, אבל הסיבה המובילה היא עליית הריבית על משכנתאות.
- הרבה נרשמים, מעט זוכים - 74,800 זוגות צעירים וזכאים אחרים נרשמו עד עתה לרכישת דירות מוזלות. רק 6,400 זכו עד היום בהגרלות.
- זכיות לא מוצלחות - חלק מהזוכים גילו, שהדירה שזכו בה מרוחקת ממגוריהם הנוכחי וממקומות עבודתם. רבים מבטלים את הזכייה.
- לא בונים - הרשויות המקומיות הוציאו התרי בנייה רק למחצית מהדירות שנמכרו מראש.
רמ"י "מקבלת על הראש" גם רשות מקרקעי ישראל, שבראשה עומדים כחלון ו
עדיאל שמרון, מקבלת על הראש. הנגידה אומרת כי ועדות התכנון הכפופות למשרד האוצר אישרו אשתקד תוכניות לבניית יותר מ-100 אלף דירות, אך רשות מקרקעי ישראל מכרה אשתקד מגרשים לבניית 30,000 דירות, הרבה פחות מהביקוש השוטף.
בנק ישראל מציין, שבשנת 2013 מכרה רמ"י מגרשים ל-30,000 דירות. במלים אחרות, הרבה דיבורים, הרבה החלטות, וקצב המכירה של המגרשים נשאר ללא שינוי זה שלוש שנים.
מדוע מוכרים לאט ובונים לאט? הנגידה מונה כמה סיבות: בנייה איטית ובעייתית של תשתיות תוך כדי פיגור בלוח הזמנים, זיהומים שהתגלו בקרקע, סחבת של הרשויות המקומיות.
הסכמי הגג לא הוזילו את הדירות
אך מרכיב בפעילות הנדל"ן של המדינה לא נמלט מהביקורת הקשה של בנק ישראל. משרדי האוצר והשיכון גאים ב-11 הסכמי גג, לבניית עשרות אלפי דירות, שנחתמו בשנים האחרונות. בדיקת בנק ישראל גילתה, שהסכמים אלו לא הביאו להוזלה משמעותית במחירי הדירות.
הסכמי הגג נתקלים, למרות כל הרצון הטוב, בסחבת ובביורוקרטיה של הממשלה והרשויות המקומיות. דוגמה אחת, שלא מופיעה במסמך של הבנק המרכזי - בניית אלפי דירות בקריית גת מתעכבת בגלל ויכוח על מחלף.
גם המס על דירה שלישית סופג ביקורת. הוא יכול אומנם להביא להגדלת הצע הדירות בשוק, דבר שלא הוכח עדיין. מצד שני, הוא כבר מביא לעלית דמי השכירות בשוק הדירות להשכרה.
