בעיית תשתיות בתחבורה הציבורית כמו גם שיתוף הפעולה בנושא או היעדרו מצד הרשויות המקומיות עלה במסגרת חבר-דיון במסגרת בכינוס ים-המלח לתחבורה ציבורית, שקיים פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בסוף-השבוע (23-22.3.17).
"לפני עשור, כלל לא הייתה מודעות לנושא התשתיות, וכעת יש ניצנים לתחילת טיפול בנושא", פתח מנכ"ל
חברת קווים,
ציון פת, בדברי שבח. "דוגמה לכך היא חניון התחבורה הציבורית במודיעין ביוזמת
משרד התחבורה. ועדיין, יש כאן סיפור חד-גדיא בגרסה מודרנית: משרד האוצר תקצב את העיר אלעד בהקמת מסוף תחבורה ציבורית. אבל מנכ"ל האוצר, בכובעו כמנהל ועדת התכנון המחוזית, הוציא למסוף צו הריסה". על כך העיר
דרור גנון, מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית ברשות הארצית לתחבורה ציבורית: "כי זה נבנה ללא היתר".
גנון נשאל מי ערב לכך שעכשיו יהיה השיתוף פעולה בנושא התשתיות, והשיב: "איש אינו ערב לנו שמה שאנחנו מקימים ייצא לפועל, אבל אנחנו יודעים לכנס את כל הגורמים". הוא גם דחה את הטענה שעלתה כאילו רק מי שנאלץ להשתמש בתחבורה הציבורית עושה בה שימוש, ואמר כי הנתונים שבידיו מוכיחים אחרת.
תמר קינן מארגון תחבורה היום ומחר: "בפרדס חנה יש מסוף שהוקם במימון משרד התחבורה. הנוסעים מגיעים ומתיישבים, אך אוטובוסים אינם עוברים במסוף. שת"פ עם הרשות המקומית נכון, אך לא בכל ישוב יש ראש רשות כמו זכרון יעקב (
אלי אבוטבול, ע.י.) עם 'ג'וק' לתחבורה ציבורית - זה נדיר. במשרד התחבורה לא לוחצים מספיק על הרשות. לפעמים גם מהנדס המועצה, שמעוניין בקידום הנושא, אינו מודע מספיק לחשיבותו".
המפקח על התעבורה בחיפה והצפון,
הראל דמתי, החבר בוועדת התכנון המקומית צפון, אמר כי בפרדס חנה המסוף אינו פעיל משום שלא התקבל תקציב להסדרת צומת הגישה למסוף. לדבריו, יש 'כיסים' לכל מיזם. "אנחנו משפרים גישות לתחנות הרכבת ועושים שילוביות בין אמצעי תחבורה".
שי ג'רבי, ראש אגף טכנולוגיות: "במסגרת מיזם 'שילובים', נאפשר קשר בין המפעיל לרכבת, כדי שהאוטובוס יקבל מידע מתי הרכבת מאחרת וניתן יהיה לבצע תיאומים".
מנכ"ל ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל 'תחבורה בדרך שלנו',
איתי חיים: "מה שחשוב זה חוויית המשתמש בתחבורה הציבורית. האוטובוס צריך להגיע בזמן, וזה מה שהכי חשוב. לפני כשנה רכשתי רכב פרטי. אין לי ברירה אלא להחזיק רכב פרטי, כי נסיעה באוטובוס לעבודה לוקחת לי שעה יותר. הבעיות העיקריות הן בתחום התכנון. יש שכונות שלמות ללא מסחר ותעסוקה, שתושביהן עובדים מחוץ לישוב. הן תוכננו ללא עירוב שימושים ומאלצות את התושבים לבצע פעולות שבעבר עשו בהליכה באמצעות רכב פרטי. שכונת אם המושבות בפתח תקוה מלאה בפקקים על הבוקר, כי לא תוכננה נכון לתחבורה ציבורית. תחנות הרכבת נמצאות מחוץ לערים וצריך אוטובוס כדי להגיע אליהן. תוכניות הבנייה המתוכננות במקום מחנות הצבא שיתפנו בסירקין, בתל השומר ובצריפין אינן נותנות מענה מספק לצרכים התחבורתיים. בסירקין יש שטחים גדולים המיועדים למגורים, ללא תוספת שטחי מסחר ותעסוקה. התוכנית אינה מספקת את המענה התחבורתי הראוי".
יעל דורי מארגון אדם טבע ודין: "צריך לדחוף הנחיות לרשויות המקומיות".
גנון: "בזה בדיוק עוסק תזכיר התחבורה (מסמך טופז), שיורה לכל רשות מקומית להקצות מקומות למתקני תחבורה ציבורית בהתאם למספר יחידות הדיור המתוכננות. עברנו ועדה-ועדה והצגנו תוכנית איך זה ייראה. ישבתי עם מהנדס של עיר גדולה. הוא אמר לי שמסוף תחבורה ציבורית זה לא יפה, כי רואים אוטובוסים לצד בניינים יפים...פתרנו זאת באמצעות בניית פטרייה גדולה מלמעלה".
דרור גנון עמד על בעיית מיסחור היתר בתחנות ועל הצורך בהפרדה בין השניים: "אנחנו רוצים שנוסע יגיע ישר לתחבורה הציבורית בלי לעבור בדרך 4-3 קומות במרכזים מסחריים, שאותם אפשר לבנות מעל או מתחת לרציפים. אין סיבה שחייל יגיע עם הצ'ימידן וייבדק בדרך כמה פעמים בכמה נקודות שיגזלו 4 דקות מזמנו. מתפקידנו לפשט את הנגישות. בפתח תקוה הערנו את הערותינו בעניין תוכנית הקניון לנגישות התחבורה הציבורית. אבל עלולים לשנות את תוכנית הקניון בלי שבכלל נדע. יש פחד של ראשי עיריות מפני תחבורה ציבורית, כי בתקופת העבודות יש קושי על משתמשי הרכב הפרטי".
ממונה אחד בלבד לכל מחוז גם בעיית מספרם הזעום של הממונים המחוזיים לתחבורה ציבורית הנדרשים להשתלט על טיפול ברשויות רבות מדי בתחומם עלה בדיון.
תמר קינן וציון פת: "דרוש ממונה לכל 5-4 רשויות, ולא ממונה ל-123 רשויות. לרשויות המקומיות אין שום סמכות, ולכן אין להן תמריץ לשפר את התחבורה הציבורית. אי-אפשר לומר שהכל מטופל ברמה הארצית בלי לתת לה את הכלים לכך.
איתי חיים: "בתוך שש שנים היקף ההפעלה של השירות יגדל פי שלושה. יש ממונה אחד במשרד התחבורה מול הרבה נציגי ציבור ברשויות המקומיות. לכל ממונה יש מעל 60 רשויות".
גנון: "אכן יש ממונה אחד לכל מחוז ודרוש תקן ייעודי. מינינו את טל עופר, שתפקידה לטפל בעניינים האלה".
חיים: "הנוסע רוצה להתנהל מול גוף אחד שישא באחריות. על אותו גורם לטפל בכל מה שקשור בתחבורה הציבורית. הנוסע לא מכיר את השחקנים ולא צריך לנחש שהתחנות הן באחריות הרשות המקומית. הוא גם לא צריך להיות פרופסור לתעריפי נסיעה. דרוש גורם אחד שיקשר בין כלל הגורמים".
תשתיות הרכבת מקבלות הרבה יותר פת: "אני מתקנא במלכה הרכבת. זו לא 'העדפה' לרכבת - כך צריך להיות. בתחנת הרכבת במזכרת בתיה השקיעו 50-40 מיליון שקלים. בעשרים השנים האחרונות לא הושקע סכום כזה במסוף תחבורה ציבורית אחד". הוא הוסיף באירוניה: "למה אומרים שאין פה עירוב שימושים. שני המקומות בהם יש הם רחוב רבי עקיבא בבני ברק וירמיהו (ובר-אילן) בירושלים". מנכ"ל
חברת מטרופולין,
אילן קרני: "צריך לשפר את מסלולי האוטובוסים כך שיקחו נוסעים לתחנות הרכבת. יש תחנות ישנות שבהן קשה לשנות, אבל הדבר אפשרי בתחנות כמו נורדאו, סוקולוב וסגולה".
יו"ר
סופרבוס,
אלי בליליוס, אמר כי במקום לטפל בבעיות הממשלה זורקת אותן למכרזי ההפעלה. לדבריו, במכרז ל-12 שנה נדרשים המפעילים גם לגייס 400-300 אוטובוסים חדשים ו-600 נהגים, וגם נתקלים במכלול בעיות כגון תביעות ארנונה על מסופים וחניונים, רשיונות עסק, התרי בנייה, תחליפי דלקים, איכות סביבה ונגישות. "מצפים מאיתנו שנדאג לכל. למה מוציאים מכרז בו לא הכל סגור מראש? למה בחולון יש מסוף אחד בלבד ל-450 אוטובוסים?", הקשה.
גנון השיב: "כל מפעיל יכול לגשת למכרז. איש לא מבקש מכם להנגיש את התחנות. חניון הלילה בניגוד לחניון היום הוא באחריותכם כי זה כרוך באבטחה וכדומה. אנחנו חלילה לא באים להפיל הכל עליכם, אבל עד שהכל יהיה מושלם צריך איזון".
