נאמני הסדר הנושים ברשת מגה מבקשים שכר טירחה של 154 מיליון שקל - טוען כונס הנכסים הרשמי (יום ה', 30.3.17), המתנגד לבקשתם של עוה"ד
אהוד גינדס ו
אמיר ברטוב ורו"ח
גבי טרבלסי. לדעת הכנ"ר, שכרם של השלושה צריך להיות לכל היותר 28 מיליון שקל.
השלושה היו הנאמנים בהסדר של מגה, שהסתיים במכירת פעילותה לרשת יינות ביתן. הם מבקשים מבית המשפט המחוזי מרכז לפסוק להם 15% מכל סכום שהיה או שיהיה בקופתם, וכאמור הכנ"ר מעריך שמדובר ב-154 מיליון שקל. זאת, מאחר שהם עצמם צופים החזר של 85% מהחובות, העומדים על 1.2 מיליארד שקל - דהיינו למעלה ממיליארד שקל שייכנסו בסופו של יום לקופת ההסדר.
לדברי הכנ"ר, יש להביא בחשבון - לצד מורכבותו של ההסדר ופעילותם הראויה לשבח של הנאמנים - גם את תנאי הפתיחה הטובים יחסית שעמדו לרשותם: חברה פעילה, קופת מזומנים עשירה (160 מיליון שקל) וחברת-אם שערבה לחלק ניכר מחובותיה של מגה (ריבוע כחול ישראל).
הכנ"ר מציג את המסלולים האפשריים לפסיקת שכרם של גינדס, ברטוב וטרבלסי, ולדעתו המסלול הנכון הוא מסלול המימוש. במתווה זה, השכר המגיע להם על-פי התקנות הוא 9.1 מיליון שקל. במתווה החלופי של דמי ניהול, עומד השכר על 2.7 מיליון שקל. המסלול המיטיב ביותר עם השלושה, ממשיך הכנ"ר, הוא על-פי שעות עבודה - והוא מוביל ל-25.8 מיליון שקל (עד השנה הרביעית של ההסדר).
עוד מצביע הכנ"ר על הדמיון הרב בין תיק מגה לבין תיק קלאבמרקט, בו נפסק לנאמנים (ובהם טרבלסי) שכר של 23.7 מיליון שקל. נקודת השוואה נוספת היא הענף הקמעונאי: מנכ"ל שופרסל מקבל שכר בעלות שנתית של 7.4 מיליון שקל - בעוד הנאמנים הפעילו את מגה חצי שנה בלבד והיקף פעילותה נמוך בעשרות אחוזים מזה של שופרסל.
לדעת הכנ"ר, שכרם של הנאמנים צריך לכלול שלושה מרכיבים: בדיקת תביעות החוב של העובדים, היקף פעילותם בכלל ומאמץ מיוחד. חישוב זה מוליך כאמור את הכנ"ר למסקנה, לפיה יש לשלם לגינדס, ברטוב וטרבלסי 28 מיליון שקל. עוד הוא מציע לשלם להם כרגע שכר ביניים של 13.5 מיליון שקל. את תגובת הכנ"ר הגיש עו"ד אורי ולרשטיין.
