דוד דוידוביץ מערער (יום א', 2.4.17) לבית המשפט העליון על ההחלטה למכור את גלובס לאלונה בר-און. במקביל מבקש דוידוביץ לעכב את ביצוע המכירה לבר-און.
דוידוביץ הציע תחילה 102 מיליון שקל, בעוד בר-און הציעה 106 מיליון שקל. בדיון בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, העלה דוידוביץ את הצעתו ל-106 מיליון שקל. כונסי הנכסים למניותיו של
אליעזר פישמן במוניטין עיתונות - חברת-האם של גלובס - עוה"ד
איל רוזובסקי ו
רונן מטרי, המליצו על הצעתה של בר-און. לאחר סיום הדיון ובעת ההמתנה להחלטתו של אורנשטיין, הודיע דוידוביץ על העלאת הצעתו ל-110 מיליון שקל, ורוזובסקי ומטרי המליצו לקבל אותה. אולם אורנשטיין קבע שדוידוביץ לא היה רשאי להגיש הצעה לאחר סיום הדיון ולכן דבק בהמלצה הראשונה של הכונסים.
בערעורו טוען דוידוביץ, כי הפגם היסודי בהחלטתו של אורנשטיין נובע מכך שלא נוהלה התמחרות שוויונית בינו לבין בר-און, "אלא בדרך מוזרה, בלתי מקובלת ובלתי אפשרית של הצגת הצעות המבוססות על מתווים שונים, שגובשו עם כל מציע בנפרד לאחר הידברות נפרדת עם כונסי הנכסים, באופן המקשה להשוות בין ההצעות השונות". לטענתו, "פסק הדין חורג בצורה ניכרת מהוראות הדין וההלכה הפסוקה בכל הנוגע למכירת נכסים בהליך כינוס נכסים, וחמור מכך - פסק הדין למעשה מאשרר ומאמץ את תוצריו של הליך פגום מיסודו וחסר באופן בסיסי לבחירת ההצעה הזוכה לרכישת המניות שבכינוס. ואכן, בסופו של ההליך הפגום והחסר כאמור, נבחרה ההצעה הנחותה, וזאת משיקולים שהוגדרו בפסק הדין כ'שיקולים לבר נשייתיים'".
לטענת דוידוביץ, הצעתו עדיפה מזו של בר-און, הן משום שהתמורה בה תהיה גבוהה בשיעור שיכול להגיע ל-40%, הן משום שהיא כוללת ביטחון תעסוקתי רב יותר לעובדי גלובס והן משום שהיא מבטיחה את עתידו של העיתון. לדבריו, אורנשטיין טעה בהחלטתו להתעלם מהצעתו האחרונה, שכן ההלכה הפסוקה מובילה למסקנה הפוכה. עוד הוא טוען, כי גם הצעתו הקודמת (106 מיליון שקל) עדיפה על הצעתה של בר-און, שלשיטתו עומדת בפועל על 75 מיליון שקל בלבד. לחלופין מבקש דוידוביץ מביהמ"ש העליון להחזיר את התיק לאורנשטיין כדי לנהל התמחרות בתנאים שווים.
בבקשה לעיכוב הביצוע נטען, כי אם תממש בר-און את זכייתה בעיתון - היא עלולה לבצע בעיתון מהלכים בלתי הפיכים, מוניטין תהיה חברה שונה לחלוטין ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. דוידוביץ גם מצהיר שהוא מוכן להעמיד ערבויות להבטחת נזקיה של בר-און, אם יהיו כאלו בשל עיכוב הביצוע. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד
אלי זהר, אהרון מיכאלי, שמוליק קסוטו ו
בלה פלד.