אוניברסיטאות מטייחות עבירות של מרצים

שורה של מוסדות אקדמיים, ובהם שתי האוניברסיטאות הגדולות בישראל - העברית ותל אביב - טייחו טענות לעבירות של אנשי סגל, כולל כאלו שהעלו חשד לכאורה לעבירות פליליות. כך מגלה (יום ד', 5.4.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא. בין המקרים עליהם מצביע שפירא:

• חבר סגל באוניברסיטת תל אביב שנחשד בהטרדה מינית התפטר, ובעקבות זאת החליט באוקטובר 2012 הרקטור, פרופ' ירון עוז, שלא לנקוט בהליכים נוספים. עוז נקט באותה מדיניות בספטמבר 2015 במקרה זהה. שפירא מזכיר שמדובר בעבירה פלילית ואומר שיש לראות בחומרה את הפסקת הטיפול בתלונות אלו.

• בשנת 2013 החליט המרכז האקדמי לב שחבר סגל, אשר נגדו נטען שהוא מתנהל בצורה בזבזנית הגובלת בחוסר נאמנות, יפרוש מיידית. שפירא מעיר שהאיש היה בן 67 ועמד ממילא על סף פרישה.

• מכללת עזריאלי להנדסה הסתפקה בפיטוריו של מרצה שמסר פרטים כוזבים בקורות החיים שלו ונמנעה מלהעמידו לדין משמעתי. שפירא אומר כי התנהלות זו עלולה לכרסם את ההרתעה מפני עבירות דומות.

• הממונה על המשמעת באוניברסיטה העברית הסתפק בהתנצלות של חבר סגל, נגדו נטען שהוא מתנהג בצורה אלימה ובוטה - למרות שלא הייתה זו התלונה הראשונה נגדו. שפירא אומר כי ספק אם היה די בכך.

• חברת סגל וסטודנטית באוניברסיטה העברית התלוננו בנפרד על הטרדות מיניות מצידו של חבר סגל. בשנת 2013 הושג עימו הסדר טיעון: הוא התנצל ונקבע שלא ילמד, לא ידריך סטודנטיות ולא יעסיק עוזרות מחקר. למרות שההסדר קבע שהאיש יועמד לדין משמעתי אם יחזור לסורו, הדבר לא נעשה כאשר הוגשו נגדו שתי תלונות נוספות כעבור שנתיים. שפירא קובע, כי בכך התייחסה האוניברסיטה "בקלות בלתי נסבלת" להטרדות מיניות - מהעבירות החמורות ביותר של אנשי סגל במוסדות אקדמיים. היו אלו אוזלת יד וזילות של ההליך המשמעתי, הוא מוסיף, והם הותירו את הנשים באוניברסיטה חסרות הגנה.

• מרצה באוניברסיטה העברית נחשד בזיוף מסמכים והוגשה נגדו תלונה למשטרה. במישור המשמעתי לא נעשה דבר.

הארגון בטכניון התערב בהליך

• ארגון הסגל האקדמי הבכיר בטכניון התערב בהליך נגד חבר סגל שהואשם בפלגיאט והביא לכך שהתלונה תסתיים בהתנצלות ושהעניין יובא בחשבון כאשר יידון קידומו. האיש לא הועמד לדין משמעתי. שפירא "מעיר בחומרה" לטכניון על כך.

• אוניברסיטת בן-גוריון "מורחת" מאז 2012 את ההליכים בעניינו של איש סגל שנחשד בגניבת כספי מחקר לצרכיו הפרטיים. עד סיום הביקורת לא התקיים הדיון בתלונה המשמעתית שהוגשה נגדו בדצמבר 2015.

• אותה התנהלות בדיוק התגלתה בעניינו של עוד איש סגל, שנחשד גם הוא בגניבת כספי מחקר. ועדת האתיקה החליטה בדצמבר 2014 להעמידו לדין, התלונה הוגשה בידי הרקטור, פרופ' צבי הכהן, בדיוק כעבור שנה; הדיון בה טרם התקיים.

• באוניברסיטת בן-גוריון התגלתה גם בעיה ארוכת שנים ובה אנשי סגל בכירים במחלקה מסוימת מעלימים במאמרים אקדמיים את שמותיהם של תלמידי מחקר שעל עבודותיהם התבססו. טיפולה של ועדת האתיקה בתלונות היו חלקי ורשלני, והכהן התעלם מממצאיה.

• המבקר הפנימי של בן-גוריון המליץ ביולי 2012 להעמיד לדין משמעתי שלושה חברי סגל, שהשתמשו במשאבי האוניברסיטה לצורך עבודות פרטיות שהיו אמורים לבצע. נכון ליולי 2016, איש מהם לא הועמד לדין משמעתי.

• בשנת 2005 גילה לראשונה המבקר הפנימי של בן-גוריון, כי חבר סגל מבצע בצורה פרטית עבודות הקשורות למחקר שלו ומממן אותה מתקציב המחקר עליו הוא מופקד; האיש ננזף. בשנת 2011 טענה האוניברסיטה, כי אותו חבר סגל - שהיה דיקן אחת הפקולטות - הוציא ממנה במרמה תוספות שכר של 450,000 שקל בשנים 2011-1999. שנה לאחר מכן החזיר האיש את הכסף, אחרי עוד שנה התלוננה עליו האוניברסיטה במשטרה, ומקץ שנה נוספת סגרה המשטרה את התיק. הליך משמעתי נגדו נפתח רק ב-2016; הוא טרם הועמד לדין.

זינוק בעבירות של סטודנטים

הדוח עוסק גם בעבירות משמעת של סטודנטים, בהן נרשמה בשנים 2015-2010 מגמת גידול ב-18 מבין 26 המוסדות שנבדקו. אולם רוב המוסדות לא הגיבו בתקיפות הנחוצה, אלא הסתפקו בפעולות הסברה ולא קיימו דיונים לבחינת המגמה. המוסדות גם מעדיפים כמעט תמיד להסתפק בהליכים משמעתיים כאשר מדובר בעבירות פליליות, וזאת בניגוד לחוק העונשין. שפירא שם דגש על תופעת מכירת העבודות האקדמיות באינטרנט. לדבריו, מדובר בתעשיה שלמה הפוגעת בתהליך הלימוד ובאמינות התעודות שמעניק המוסד האקדמי. היועץ המשפטי לממשלה קבע שעל המשטרה לסייע למוסדות להיאבק בתעשיה זו על-ידי אכיפת חוק העונשין, אך המשטרה טרם החליטה מה לעשות בנושא זה. שפירא קובע, כי על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשיתוף המוסדות לקבל החלטה אסטרטגית להיאבק בתופעה זו; על המוסדות בהובלת מל"ג לעודד שימוש במגוון אמצעים כדי למנוע את התופעה ולאכוף את החוקים בעניינה, ובכלל זה עליהם להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ועתירי משאבים דוגמת יישומים לזיהוי פלגיאט. על המוסדות בסיוע מל"ג לשקול לשתף פעולה לעניין השימוש בכלים ממוחשבים לזיהוי פלגיאט, באופן שיאפשר לייצר בסיס מידע משותף, אשר ישמש תשתית רחבה ויעילה יותר לשם זיהוי העתקות של עבודות אקדמיות.