המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד מומי למברגר, מזהיר את הסניגורים הפליליים מתיאום גרסאות בין לקוחותיהם. "אנחנו זהירים מאוד אבל אנחנו לא מטומטמים", אמר בהתייחסו לשאלה באלו מקרים ייחקרו עורכי דין על כך. הוא דיבר בהשתלמות משפט פלילי במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (יום ג', 4.4.17). למברגר הוסיף, שהפרקליטות זהירה מדי לגבי שיבוש שנעשה בבית המשפט, ויש לה עוד כברת דרך ללכת בנושא זה.
למברגר פתח באומרו, כי כאשר מדובר בעורך דין במסגרת מילוי תפקידו, החקירה הפלילית נגדו צריכה לבוא רק אחרי שנסגרו כל המעגלים וקיימות ראיות של ממש. מכאן עבר לעסוק במקרים בהם עורכי דין מבצעים עבירות פליליות, ואמר שהדברים נוגעים במיוחד דווקא לעורכי דין במישור האזרחי: נאמנים שכסף שהוקפד בידם נעלם, או כאשר עורך הדין מעורב בשכנוע אנשים להיכנס לעסקות מרמה.
בנוגע לאפשרות האחרונה הדגיש למברגר: "צריך מאוד להיזהר בכך, גם כאשר עורך הדין עוצם את עיניו אל מול עסקות מוזרות, ולא רק כאשר הוא שותף ביודעין. לא שווה ליהנות משכר טירחה, גם אם הוא גדול, אם היא מפוקפקת. תבררו האם מדובר בעסקה תמימה, או שמדובר במשהו שמחייב להרים גבה, לחקור ולשאול במה מדובר"
לדברי למברגר, לא תמיד יש תשובה ברורה כאשר מדובר בייצוג בתחום הפלילי. למשל: כאשר עורך הדין מייצג שני לקוחות - עד כמה הוא יכול להימנע ממעשים בעייתיים מבחינה אתית. "כאשר מדובר בחקירה, הסיפור חמור שבעתיים, משום שכאשר יש כתב אישום - יודעים מהם ניגודי העניינים. אבל בחקירה, אתם לא יודעים אם אינכם מכניסים ראש בריא למיטה חולה ומי יודע כמה פשפשים יש בה. אתם לא צריכים לצפות צעד קדימה אלא ארבעה צעדים קדימה", ייעץ למברגר.
למברגר הזהיר מפני מצב בו עורכי דין של נאשמים מתאמים גרסאות ביניהם. לדבריו, ברוב המכריע של המקרים בהם הגרסאות תואמות - אין המדובר בעבירות מצידם של עורכי הדין, אך יש תמיד להיזהר שלא להפר את הכללים. הוא סיפר, כי אחיו - עו"ד שוקי למברגר (שמילא בעשור שעבר את אותו תפקיד) - החליט לעזוב את העולם הסניגוריאלי לאחר שנאשם שייצג הציג בפניו גרסה, הוא הסביר לו שהגרסה יוצרת לו בעייתיות, ואז נתן הנאשם גרסה שונה ב-180 מעלות.
עו"ד
אורי קינן - סניגור בכיר - אמר, שהוא לעולם לא ייצג שני חשודים בהליכי חקירה ומעצר, ואין זה משנה מהו גובה שכר הטרחה המוצע. הוא סיפר, כי היו מקרים בהם היה מתעלם משיחות של לקוחות, כדי שלא לעבור עבירה של שיבוש הליכים. קינן הוסיף:
"לפעמים לחשודים יש דרישות בלתי אפשריות מעורכי דינם. עורכי דין - כולל כאלו שאינם בתחילת דרכם - רוצים לרצות את הסביבה של הלקוח, ולפעמים עושים זאת שלא במודע או אפילו במודע. תשכחו את התיק הספציפי; לקוח בא ולקוח הולך. תחשבו כמה שילמתם בשביל לקבל את הרישיון, כמה בני הזוג שלכם ישבו עם הילדים, כמה עבודות זמניות עשיתם - והכל בשביל לקוח שימכור אתכם ב-1.40 שקל? הדבר הראשון שהוא ימכור זה את עורך הדין. אנחנו לא גונבים סוסים עם הלקוחות שלנו. הם לא חברים שלנו; ברגע שאתה הופך להיות חבר של הלקוח או של קבוצת לקוחות - תמיד תהיה בבעיה".
קינן סבור, שגם במשפט אי-אפשר לתת ייצוג של 100% ליותר מאשר לקוח אחד, אלא אם כן מדובר על הסדר טיעון סגור לכל הלקוחות. לדבריו, הסניגור רוצה לשים את לקוחו במקום אחר ולהקטין את חלקו - וזה בלתי אפשרי כאשר הוא מייצג לקוחות נוספים באותו תיק. "היום במיוחד זה מבחינתי ייהרג ובל יעבור: לא מייצג דואלי", הדגיש.
קינן הציע לכל עורך דין לפעול לפי "מבחן ההקלטה": אם השיחה מוקלטת, האם הוא ירגיש איתה בנוח. פרקליט ועדת האתיקה במחוז, עו"ד
מייק יורק-ריד, אמר שיש לצאת מתוך הנחה שכל שיחה אכן מוקלטת, ו"כל הקלטה כזאת תהיה לרעתו של אותו עורך דין. אם זה עורך דין שבמשטרה לא אוהבים אותו, ייתכן שבמשטרה יקפצו על המידע נגדו שימסור להם הלקוח. אחד האויבים הגדולים ביותר של עורך הדין זה הלקוח שלו, במיוחד בתיק פלילי. הוא רוצה להיחלץ והוא רוצה לקבל את הייצוג בחינם".
יורק-ריד ציין, כי מספר עורכי הדין העומדים לדין פלילי גדל בשיעור ניכר בשנים האחרונות. הוא סיפר, כי קיימים מקרים בהם סניגורים פונים לוועדת האתיקה בבקשה להדרכה, כאשר לקוחותיהם דרשו מהם בחזרה באיומים את שכר הטרחה ששולם באמצעות צד שלישי, כאשר לא היו מרוצים מהייצוג. "זו התגלמות המצב של
ניגוד עניינים. אולי בשמונה-תשעה מתוך עשרה מקרים לא תהיה בעיה, ובמקרה העשירי תסתבכו עם עבריין שאומר: אני יודע באיזה גן הילדה שלך. לפעמים אין שכר טירחה בכתב, ואומרים שישלמו לכם בתיק הבא. המעורבות עם אנשים כאלה מכניסה אתכם לאותם מעגלים", הזהיר.
