פרקליטות המדינה תומכת בערעורו של הרב הראשי לשעבר, הרב
יונה מצגר, על דחיית הסדר הטיעון איתו. כך הודיעו נציגיה (יום ה', 6.4.17) בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון.
על-פי הסדר הטיעון, הודה מצגר בקבלת שוחד בסך 5 מיליון שקל ואמור היה להישלח ל-3.5 שנות מאסר. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה יועד הכהן, סירב לאשר את רכיב המאסר בהסדר, באומרו שמדובר בעונש קל מדי, וגזר על מצגר 4.5 שנות מאסר. בערעורו מבקש מצגר מבית המשפט העליון לקבוע את עונשו בהתאם להסדר.
השופטת
דפנה ברק-ארז שאלה את הסניגור, עו"ד
טל גבאי, מדוע לדעתו אין המדובר במקרה חריג בו יכול לסטות בית המשפט מן ההסדר. הוא השיב, כי יש לכבד את ההסדר בשל המסר יוצא הדופן הנובע מכך שאיש ציבור כה בכיר לא ניהל את משפטו, אלא הודה ונטל אחריות. עוד טען, כי היה קיים קושי ראייתי משמעותי בתיק, שהתבסס במידה רבה על עד המדינה -
חיים אייזנשטט. לדבריו, גם השיחה עם מצגר שהקליט אייזנשטט, לא סיפקה את הסחורה בהיבט הראייתי.
עו"ד תמר בורנשטיין מפרקליטות המדינה אמרה, כי נפלו טעויות באופן בו הציגה פרקליטות מחוז ירושלים את ההסדר בפני הכהן. הראשונה והמהותית יותר היא בכך שלא ניתן משקל מספיק לקושי הראייתי שהתגלה בתיק. היא הזכירה את הבעייתיות שבהסתמכות על עד מדינה, במיוחד מי שהיה מקורב במשך שנים רבות לנאשם, והוסיפה: "קיימים חיזוקים בתיק הזה, אבל לא ניתן לומר שהם רבים ברמה המוצקה ביותר, או שיש בהם כדי לחזק כל אחד ואחד מהאישומים".
הטעות השנייה, המשיכה בורנשטיין, היא בכך שננקב מתחם ענישה נמוך מדי למקרה של ניהול המשפט במלואו - בין שנתיים לשש שנות מאסר - בעוד שלמעשה המתחם הראוי הוא חמש-שמונה שנים. עוד טענה בורנשטיין, כי המעשים שביצע מצגר לא נגעו לליבת תפקידו כרב הראשי ולא הייתה בהם סטייה מן השורה.
מצגר עצמו התייחס לכך שלא הביע בעצמו חרטה במחוזי - עובדה שהכהן זקף לחובתו: "בסוף המשפט נשאלתי אם יש לי מה להוסיף בנוגע לטיעונים לעונש, ואני לא הבנתי שאני צריך להתחרט בפניו. אני הבנתי שאני צריך לתת טיעונים, אז אמרתי שאין עוד מה להוסיף. כדי להסיר ספק אני מודה לכבודכם, חטאתי, פשעתי. קיבלתי את כל האחריות, אני מודה לכם". השופט
עוזי פוגלמן אמר כי ביהמ"ש העליון ישתדל לתת את פסק דינו בהקדם. מצגר יתחיל לרצות את עונשו ב-3.5.17.
