פרקליטות מחוז תל אביב הגישה (יום ה', 6.4.17) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום בפרשת "הטרור הרשתי". הנאשמים הם
לורי שם-טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר. המדינה טוענת, כי במשך שנים ביצעו השלושה שיימינג (הכלמה) מתוכנן ומאורגן לעובדי ציבור ובהם שופטים, עובדי רווחה ואחרים.
כתב האישום כולל 91 אישומים המתייחסים ל-133 מתלוננים שונים, ומתאר בהרחבה את ההתקפות הבוטות והארסיות של הנאשמים עליהם. מדובר תמיד בלשון מינית גסה ביותר, תוך הטחת האשמות חמורות במיוחד והדבקת כינויים מעליבים ביותר. קורבנותיהם של הנאשמים היו בעיקר מי שהנאשמים קראו או שמעו עליהם, והחליטו להשמיצם בשל מילוי תפקידיהם - בעיקר בתחומי הרווחה והנוער.
כתב האישום כולל את העבירות הבאות, כל נאשם לפי חלקו: קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור, לשון הרע, איומים, הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים, פרסום פרטי נפגע עבירת מין ועבירות נוספות.
לטענת המדינה, חלק מהעבירות בוצעו עשרות פעמים, כגון עבירות של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. בשל חומרת המעשים, השלושה נאשמים גם בסעיפי אישום שככלל התביעה מאשימה בהם רק במקרים חריגים, כגון לשון הרע, לשון הרע על מת והפרעה לקיום שירותים ציבוריים. הכללת סעיפי אישום חריגים אלו אושרה ע"י פרקליט המדינה,
שי ניצן.
חשפו קטינים שנפגעו מעבירות מין על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עוה"ד מירב גבע ואלירן גלילי, בין הנאשמים קיימת היכרות בת מספר שנים. בשנת 2014 קשרה שם-טוב קשר עם לייבל וזר, לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט ונגד אחרים. מדובר בעבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, זילות בית משפט, הפרת איסורי פרסום לרבות פגיעה בקטינים ועוד. בין היתר, נטען בכתב האישום, השלושה חשפו את שמותיהם ולעיתים גם את תמונותיהם של נפגעי עבירות מין, כולל קטינים.
במסגרת פעילותם העבריינית, טוענת המדינה, שמו להם הנאשמים למטרה, באופן מוצהר וגלוי, להכשיל ולעכב את פעילות גורמי המדינה בטיפול במקרים המגיעים לפתחם, כמו גם לפגוע פגיעה אישית באותם גורמים, במקרים שהחלטת גורמי המדינה הללו, מעשיהם או התנהלותם, לא נשאה חן בעיניהם. נוסף על פעילותם נגד גורמי המדינה, פגעו הנאשמים בטובתם של קטינים המטופלים במערכות הרווחה והמשפט, בכך שפרסמו את פרטי הקטינים הנזקקים, את תמונותיהם, פרטים מזהים נוספים מתוך הליכים חסויים אשר נועדו להגן על טובת הקטינים, ואף פרטי משפחות אומנה ומשפחות מאמצות, והכל במטרה לחבל בהליכי האימוץ של אותם קטינים.
פעילותם העבריינית של הנאשמים, ממשיכה המדינה, הופנתה בעיקר (אך לא רק) נגד עובדי ציבור: עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה; שופטים בבתי משפט שלום ומחוזי; שוטרים, תובעים משטרתיים ופרקליטים. הנאשמים הפעילו בשיטתיות מתמשכת מערך אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק. בפלטפורמות הללו פרסמו השלושה תכנים קשים ובוטים, מכפישים ומבזים במיוחד, תחילה בנוגע לעובדי הציבור, במטרה להלך עליהם אימים, לפגוע במהלך עבודתם, לרפות את ידיהם, להטרידם ולפגוע בפרטיותם, ובהמשך גם נגד מתלוננים אחרים בהם ביקשו הנאשמים לפגוע.
זיוף החלטות שיפוטיות המעשים הפליליים בוצעו ע"י פרסום כתבות (לעיתים תוך התיימרות לצטט אמצעי תקשורת שונים) הכוללות תכנים מילוליים משמיצים, מכפישים ומבזים, תוך שימוש במילים בוטות, גסות, פוגעניות ובעלות תוכן מיני; סיפורים בדויים על אודות המתלוננים ומשפחותיהם, בין היתר ביחס למעשים מיניים שיוחסו להם וביצוע עבירות פליליות חמורות; פרסום תמונותיהם של המתלוננים ובני משפחותיהם, בצמוד למלל משפיל, מבזה ובוטה, בין היתר תוך חדירה לחשבונות הפייסבוק שלהם וייבוא התמונות משם; פוטומונטאז' של המתלוננים האחרים, בו נראים פניהם בצמוד לגוף חשוף או עירום; פרסום פרטים אישיים של עובדי הציבור, ובהם מספרי ת"ז, כתובות מקום מגוריהם, מספרי טלפון אישיים שלהם, פרטי חשבונות בנק השייכים להם ועוד.
הנאשמים הגיעו לבתיהם של עובדי ציבור, שם עמדו וקראו נגדם באמצעות מגאפון קריאות מבזות ומכפישות, על-מנת שיגיעו לאוזני עובדי הציבור, בני משפחותיהם ושכניהם, והכל במטרה להלך עליהם אימים, לפגוע במהלך עבודתם, לרפות את ידיהם, להטרידם ולפגוע בפרטיותם. במסגרת פעילות זו, צילמו שםם-טוב או מי מהם, סרטונים המתעדים את הפעילות, אותם פרסמו באינטרנט. לדברי המדינה, פעילותם העבריינית של הנאשמים ופרסומיהם המכפישים היומיומיים על עובדי הציבור והמתלוננים האחרים, סחפה אחריה פעילים רבים והובילה לתגובות אוהדות ואף להתבטאויות בוטות כלפי עובדי הציבור.
בנוסף מואשמים שם-טוב ולייבל, בכך שסחטו באיומים את אחת המתלוננות, תוך שהם מאיימים עליה בפגיעה בשמה הטוב ובפרסום דברים הנוגעים לחייה האישיים. סחיטה זו הובילה לכך שהמתלוננת ויתרה על כספי פיצויים שנפסקו לה כדין במסגרת תביעת לשון הרע אשר הגישה נגד שם-טוב ולייבל בסך מאות אלפי שקלים.
עוד נטען, כי בשנים 2016-2008 ביצעה שם-טוב עבירות מרמה שונות, הכוללות זיוף מסמכים רשמיים של מוסדות המדינה, אשר בוצעו כלפי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבינוי והשיכון. בנוסף, זייפה שם-טוב, בשתי הזדמנויות שונות, פרוטוקולים שונים של בית המשפט לענייני משפחה, באופן בו יצרה מצג כוזב לפיו ניתן פסק דין לטובתה, מקום בו תוצאת פסק הדין הייתה הפוכה. בהמשך עשתה שם טוב שימוש בפרוטוקולים המזויפים בכך שהגישה אותם לביטוח הלאומי ולמשרד הבינוי, וכך קיבלה במרמה 100,000 שקל.
