הליך חקיקת מס ריבוי דירות היה פגום, אך לא ברמה המצדיקה התערבות משפטית קיצונית בדמות ביטולו - סבור היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. הפרקליטות הגישה לבג"ץ (יום א', 9.4.17) את עמדתה של המדינה בשלוש העתירות שהוגשו בנושא.
הכנסת כבר אישרה בתשובתה לבג"ץ, כי ההליך היה לקוי בצורה קשה, משום שממשרד האוצר ורשות המיסים הגישו ברגע האחרון - שעות אחדות לפני תום הדיון בחוק ההסדרים אשתקד - את ההצעה המתוקנת, ואז דרשו לקיים עליה דיון בו במקום. יו"ר ועדת הכספים,
משה גפני, דחה את הסתייגויותיהם של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, והיועץ המשפטי שלה,
איל ינון, קיים דיון שנמשך כל הלילה ולמחרת אושרה ההצעה. בדיעבד הכניסה הממשלה שינויים משמעותיים בחוק באמצעות התקנות שהעבירה מאוחר יותר לאישור הכנסת.
עם זאת, הן הכנסת והן מנדלבליט סבורים, כי אין המדובר במקרה בו יש לפסול חוק. הכנסת הציעה לשופטי בג"ץ להוציא לדרג המדיני "כרטיס צהוב" בדמות אזהרה שבפעם הבאה ייפסל חוק שיועבר בצורה זאת, ואילו מנדלבליט מדווח על מגעים בין לשכתו לבין הממשלה והכנסת, כדי ליצור נוהל עבודה מסודר שימנע חזרה על ליקויים אלו. השופטים רמזו בדיון, כי ייתכן שיורו לכנסת לדון מחדש בחוק בצורה תקינה ומסודרת.
המדינה אומרת בתגובתה, כי ההתערבות השיפוטית אינה מיועדת למקרים בהם הליך החקיקה לא היה נאות, אלא לכאלו שבהם נשללה מחברי הכנסת האפשרות המעשית לגבש את עמדתם. במקרה של מס ריבוי הדירות, היא ממשיכה, הרי שההצעה המקורית הייתה מוכרת לחברי ועדת הכספים ונערך עליה דיון ציבורי ער, ולא היו שינויים משמעותיים בנוסח שהועבר אליהם ביום האחרון.
הדיון נמשך שבע שעות ובמהלכו הוכנסו לא מעט שינויים בנוסח החוק, מציינת הפרקליטות. היו חברי כנסת שבחרו שלא להשתתף בדיון (במחאה על לוח הזמנים הלחוץ - א.ל), והמדינה אומרת שהם היו נוכחים - היו יכולים להעלות את שאלותיהם והיו רואים שהשינויים שהכניס האוצר היו "מוגדרים ולא רבים". תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד רן רוזנברג ושוש שמואלי.