אברהם בחרי, שהיה בעל השליטה בחברת רב-בריח, ישלם לבנק מזרחי-טפחות קרוב ל-4 מיליון שקל. כך קבע (3.4.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יונה אטדגי, שקיבל את תביעתו של הבנק נגד בחרי ודחה את תביעתו-שכנגד.
בחרי ערב בהמשכים לחובותיו של אחיו, אורי בחרי, בסכום כולל של 7.2 מיליון שקל. בשנת 2008 נכנסה רב-בריח - בה היה אורי בעל מניות - לפירוק ואורי נכנס להליכי כינוס נכסים, ולכן הוגשה התביעה רק נגד אברהם. הבנק מימש שעבוד על פיקדון בסך מיליון דולר ותבע מאברהם 1.9 מיליון שקל בגין יתרת ערבותו לחובותיו של אחיו. אברהם טען שיש לבטל את הערבות, בנימוק שהבנק לא גילה לו פרטים מהותיים בעת שחתם עליה. הוא גם תבע מהבנק 5 מיליון שקל, בטענה שהפיקדון מומש שלא כדין.
אטדגי אומר, כי פורמלית אברהם היה רק ערב - אבל בפועל מעמדו האמיתי היה גבוה בהרבה. ההלוואות ניתנו לאורי בעיקר בזכות הערבות של אברהם ומכוח ההיכרות של הבנק איתו והכבוד שרחשו לו עובדיו. עוד עומד אטדגי על נסיונו העסקי הרב של אברהם ועל זהירותו העסקית. נקודה מרכזית היא שההלוואות שניתנו לאורי הועברו לרב-בריח, ואברהם היה מעוניין מאוד בהעברות אלו כדי למנוע את קריסת הקבוצה. כל אלו מובילים למסקנה, כי אברהם לא היה צד שלישי, אלא בעל מעורבות ישירה ומידע רב על ההלוואות ותנאיהן, ולכן סביר להניח שבירר מראש את כל הפרטים הרלוונטיים.
מכאן עובר אטדגי לבחון נקודתית את טענותיו של אברהם לגבי המידע שלכאורה לא נמסר לו, ודוחה אותן אחת לאחת. כך למשל, אברהם עצמו אישר בזמן אמת שהוא יודע שאורי שעבד את דירתו לטובת הבנק - וטענתו כאילו לא ידע על כך, נולדה רק לאחר שש שנים. עוד טען אברהם, כי הבנק לא מימש צ'קים בסך 1.7 מיליון שקל שהופקדו בחשבונו של אורי - אך אטדגי מראה, כי היו אלו צ'קים חסרי כיסוי של רב-בריח עצמה.
תביעתו של אברהם להחזר הפיקדון נשענה כמעט לחלוטין על טענותיו נגד מימוש ערבותו, ולפיכך היא נדחתה כאשר לא התקבלו טענות אלו. אטדגי חייב את בחרי לשלם למזרחי-טפחות 1.9 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה מנובמבר 2011 עד יוני 2013. ממועד זה ועד התשלום בפועל, ישא החיוב ריבית שנתית של 16.8% - כך שהסכום המשוער מתקרב ל-4 מיליון שקל. בחרי גם חויב בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל. את הבנק ייצג עו"ד מרדכי אסיף, ואת בחרי - עוה"ד
שאול קוטלר ויונת מאיר.
