בג"ץ התיר לפתוח עסקים בת"א בשבת

עיריית תל אביב רשאית להתיר פתיחת עסקים בשבת במתחמים מוגדרים - קובעת (יום ד', 19.4.17) נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. נאור אישרה את התיקון לחוק העזר העירוני, ולפיו ניתן יהיה לפתוח בשבתות חנויות בנמל תל אביב, נמל יפו ומתחם התחנה שליד מנשייה. כמו-כן, יהיה מותר לפתוח חנויות נוחות בתחנות הדלק, ויורחבו ההיתרים לפתיחת מסעדות ובתי מרקחת - כל אלו בכל רחבי העיר. עוד קבעה נאור, כי יש לראות כמאושר תיקון נוסף לחוק העזר, ולפיו ניתן יהיה לפתוח מרכולים באיזורים שונים ובכפוף למתן היתרים ספציפיים. התיקונים לחוק העזר נעשו לאחר שבית המשפט העליון קבע, כי העירייה אינה רשאית שלא לאכוף בצורה אפקטיבית את חוק העזר דאז, האוסר על פתיחת עסקים בשבת. בכך קיבל ביהמ"ש העליון בזמנו את עתירתם של התאחדות הסוחרים ושל בעלי חנויות מכולת, שטענו שפתיחת מרכולים בשבתות פוגעת קשות בפרנסתם. כעת נוקט למעשה ביהמ"ש העליון בעמדה הפוכה, תוך שהוא דוחה את עמדת ההתאחדות ובעלי המכולות. על התיקון הראשון אומרת נאור: "המספר המצומצם של המתחמים שפתיחת עסקים הותרה בהם, כמו גם העובדה שמתחמים אלה הם בעלי גבולות ברורים ומצויים בניתוק מסביבת מגורים, מצביעים על כך שמדובר בתוצאה מאוזנת, המתחשבת בזכויות השונות, בצביונה של העיר ובאינטרס של מעמד יום השבת. הוא הדין לגבי השינויים הנוספים שנכללו בתיקון מס' 1 שאף הם מצומצמים באופיים, ובעיקרם הרחיבו את הפעילות המותרת במסגרת עסקים שפתיחתם ממילא הייתה מותרת, כגון מסעדות ובתי מרקחת. תיקון מס' 1 מצוי אפוא בגדרי מתחם המידתיות, המסור לעירייה". נאור מדגישה: "התיקונים לחוק העזר אינם עומדים בסתירה לחוק שעות עבודה ומנוחה. האיסור על עבודה ביום המנוחה, המעוגן בחוק שעות עבודה ומנוחה - שביסודו מונחות הן תכלית חברתית הן תכלית דתית-לאומית - עניינו הסדרת יחסי העבודה הפרטניים בתוך בתי העסק פנימה. להבדיל, התיקונים לחוק העזר מסדירים את פעילות בתי העסק ללא תלות בזהות העובד. כלומר, בעלי העסקים שפעילותם בשבת אושרה עודם כפופים להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחובה עליהם לקיימן". התיקון השני ממתין מזה למעלה משנתיים להחלטתו של שר הפנים האם לאשרו, לאחר שגדעון סער, סילבן שלום ואריה דרעי נמנעו מלהחליט - למרות הבטחות המדינה בביהמ"ש העליון ולפיהן ההכרעה ניצבת בפתח. במצב זה קבעה נאור, כי יש לראות את ההימנעות מהחלטה כפסילה בלתי מנומקת של התיקון - ולכן אין להתחשב בפסילה זו, אלא לאשר את התיקון. "אין מקום להוסיף ולהמתין ששר הפנים יחליט בעתיד אם יש לאשר את תיקון מס' 2 אם לאו, וזאת במועד לא ידוע שקצב לעצמו, אשר אין לו דבר וחצי דבר עם המועדים הקבועים בחוק, אף לא עם המועדים שנקבעו במסגרת ההסכמה הדיונית או במסגרת הודעתה האחרונה של המדינה", היא קובעת. הנשיאה המיועדת של ביהמ"ש העליון, אסתר חיות, הסכימה עם נאור. היא הצטרפה לביקורת על הסחבת של שרי הפנים, והוסיפה: "התיקונים האמורים הינם מידתיים והיקפם המצומצם של המתחמים והעסקים שפתיחתם הותרה בשבת, מאזן כראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין תוך התחשבות במעמדה של השבת ובצביונה של העיר על שכונותיה השונות ואוכלוסייתה המגוונת". השופטת דפנה ברק-ארז אומרת בנוגע לתיקון השני: "יש החלטות שקבלתן אינה קלה. אולם, עובדה זו אינה פוטרת את הרשויות מן החובה לעשות כן. לצד הכוח לקבל החלטות, השלטון נושא גם באחריות לקבלן". לדעתה, העובדה שהכנסת העבירה לידי הרשויות המקומיות את ההחלטה בנוגע לפתיחת עסקים בשבת, מהווה איזון של "יהודית ודמוקרטית". את התאחדות הסוחרים ובעלי המכולות ייצגו עוה"ד דוד שוב, עברי פיינגולד, אביבית אברמוב ואוריאל בוני; את קבוצת גינדי, שבקשתה לפתוח בשבת את הקניון בבעלותה נדחתה, ייצגו עוה"ד שוקי חורש, ליאור מימון והגר פנקס; את העירייה ייצגו עוה"ד רלי לשם, יוכי כדיר-פז ועידו לרון; ואת המדינה ייצגו עוה"ד דנה בריסקמן ורן רוזנברג.