בית המשפט העליון התעלם מעובדה מהותית ביותר שהובאה לידיעתו, בפסק דינו בנושא פתיחת החנויות בתל אביב בשבתות - עולה מבדיקת News1. מחדל זה מצטרף לתמיהות נוספות העולות לנוכח הטיפול בנושא בידי ההרכב בראשותה של הנשיאה
מרים נאור.
פסק דינו של בית המשפט העליון עסק בשני תיקונים שיזמה עיריית תל אביב לחוק העזר בנוגע לפעילות עסקים בשבת. האחד התיר את פתיחתם בשלושה מתחמים וכן לפתוח מסעדות, בתי מרקחת וחנויות נוחות בתחנות הדלק. השני מאפשר לפתוח מרכולים בכל רחבי העיר. התיקון השני לא אושר בידי שרי הפנים
גדעון סער,
סילבן שלום ו
אריה דרעי, ונאור קבעה שהעדר האישור כמותו כפסילה בלתי מנומקת ובלתי מוצדקת של התיקון - ולכן אישרה אותו.
דרעי אמר היום (יום א', 23.4.17), כי עמד להודיע שאינו מאשר את התיקון השני, ורמז שבג"ץ ביצע מחטף כאשר פרסם את פסק דינו שעות אחדות לפני ההודעה הצפויה - עליה ידעה פרקליטות המדינה. ההודעה על פרסום פסק הדין נמסרה בידי בית המשפט העליון ב-19.4.17 בשעה 15:30, שעה וחצי לפני פרסומו.
העותרים עדכנו את בג"ץ פסק הדין עצמו קצר יחסית - 20 עמודים בלבד - ומשפטנים שקראו אותו טוענים, כי ניכר שהוא נכתב בחופזה. אין ראיות ישירות לכך שצעדיו המתוכננים של דרעי נודעו לבית המשפט, אך צירוף המקרים אומר דרשני. הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "בית המשפט אינו יודע ולא ידע מה היו תוכניותיו של השר דרעי, וממילא לתוכניות אלה אין קשר לעיתוי מתן פסק הדין".
כאמור, הנימוק של נאור לאישור התיקון היה ששרי הפנים גררו את רגליהם. אולם בא-כוחם של העותרים - התאחדות הסוחרים ושורה של בעלי חנויות מכולת בתל אביב - עו"ד
דוד שוב, הודיע לבית המשפט העליון עוד ב-16.3.17, כי דרעי כבר פרסם פנייה לציבור להביא בפניו את עמדתו בנוגע לחוק העזר, ובכך החל את טיפולו לקראת קבלת החלטה. בפסק דינו של בית המשפט העליון אין לכך כל זכר. נאור רק אומרת, כי בג"ץ לא קיבל עידכון כלשהו מהמדינה מאז 3.2.17 - ומתעלמת לחלוטין מהודעתו של שוב, שכאמור נמסרה חודש וחצי מאוחר יותר.
הנהלת בתי המשפט אומרת בתגובה: "כאמור בפסק הדין, הודיעה המדינה, כי ב-29.1.2017 החליטה הממשלה להחזיר את הסמכות לשר הפנים דרעי, וצוין כי בכוונתו לקבל החלטה בתוך 60 ימים 'כנדרש'. 60 ימים ממועד קבלת הודעת המדינה חלפו ב-2.4.2017, בלא שהמדינה או השר דרעי עדכנו או הגישו הודעה כלשהי לבית המשפט או ביקשו הארכת מועד". News1 מעיר, כי לא נתקבלה התייחסות לעובדה שהעותרים עדכנו את בית המשפט לגבי מהלכיו של דרעי.
האם השופטות קונות בשבת? בעייתיות נוספת בפסק הדין היא הצגה חלקית ומטעה של בקשת העותרים להרחבת ההרכב. התאחדות הסוחרים ובעלי המכולות ביקשו להרחיב את ההרכב, תוך שהם מעלים את השאלה האם השופטות
אסתר חיות ו
דפנה ברק-ארז - שתיהן תל אביביות - אינן קונות בעצמן בחנויות הפתוחות בשבת. העותרים ציינו, כי לשיטתם ראש עיריית תל אביב,
רון חולדאי - שהוביל את השינויים בחוק העזר - נגוע ב
ניגוד עניינים משום שהוא עצמו קונה בחנויות אלו, וטענו שאין מקום לכך שהשופטות יהיו נתונות באותו ניגוד עניינים עצמו.
נאור דחתה את הבקשה במסגרת פסק הדין, באומרה שהבקשה נבעה מכך שחברותיה להרכב מתגוררות בתל אביב. היא התעלמה מכך שליבת הבקשה הייתה האפשרות שהן נהנות מן העבירות המתמשכות של בעלי העסקים, אשר פתחו את חנויותיהם במשך שנים בניגוד לחוק העזר שהיה בתוקף, ומכך שהן עלולות להימצא בניגוד עניינים דומה לזה שיוחס לחולדאי. הנהלת בתי המשפט אומרת: "פסק הדין מדבר בעד עצמו ומפרט את כל העובדות הרלוונטיות".
גורמים משפטיים אומרים שמדובר בעילת פסילה של ממש. לדבריהם, אין המצב דומה לזה שבו כל השופטים נזקקים לשירות שבעניינו עליהם להכריע, דוגמת בנקים או מוסכים, אלא במצב בו ניתן למצוא בקלות שופטים שאינם קונים בשבתות בחנויות תל אביביות. אומנם העבירה היא של החנות ולא של הקונה, ממשיכים אותם גורמים, אך הדבר דומה לכך ששופט ירכוש בחנות המוכרת סחורה גנובה.
האפשרות שפסק הדין ניתן בחופזה, ואולי כדי להקדים את הודעתו הצפויה של דרעי, עשויה להסביר את שתי ההשמטות הללו מתוך חוות דעתה של נאור - הידועה במקצועיותה ובהקפדתה על פרטים. לצד זאת יש לציין, כי נאור מביעה בצורה עקבית עמדה נחרצת ומוצדקת נגד אי-עמידתה של המדינה במועדים שהיא עצמה מתחייבת עליהם בפני בית המשפט העליון, כך שפסק דינה בנושא השבת עולה בקנה אחד עם הסתייגותה מסחבת ממשלתית ומשפטית.
עוד הועלתה טענה כלפי ההרכב שנבחר לדון בעתירה. כפי שאומרת נאור עצמה, שעניין העסקים בתל אביב בשבת הוא המשך ישיר של פסק הדין שנתנה היא עצמה לפני ארבע שנים (עניין ברמר), ובו נקבע שהעירייה אינה רשאית להעלים עין מהעבירות על חוק העזר. באותו הרכב ישבו לצידה של נאור הנשיא דאז,
אשר גרוניס, והמשנה לנשיאה כיום,
אליקים רובינשטיין. גרוניס כבר פרש, אך רובינשטיין היה יכול לדון גם בעתירות הנוכחיות. למרות זאת, כאמור, צורפו חיות וברק-ארז לנאור. בדרך כלל מקפיד בג"ץ שיהיה לפחות שופט דתי אחד בהרכבים הדנים בנושאי דת ומדינה עקרוניים ורבי חשיבות, כמו זה של המסחר בשבת.
בנושא זה אומרת הנהלת בתי המשפט: "התיקים הנוכחיים הם תיקים נפרדים מעניין ברמר. אין נוהג של המשכיות הרכבים כאשר מדובר בעתירה שהיא נפרדת, ובייחוד כאשר מדובר בשאלה משפטית שונה לחלוטין. ככלל, ההרכבים בבית המשפט העליון אינם נקבעים על בסיס ייצוגי".
