סיכום מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2016 מצביע על שתי מגמות סותרות - מצד אחד המשך במגמת הירידה במספרם של האירועים האלימים - ירידה של 12% - מול החמרה דרמטית בביטויים האנטישמיים המילוליים והחזותיים, בייחוד ברשתות החברתיות. אלה, יחד עם חשש מתוצאותיו של גל הפליטים ומהתחזקות הימין הקיצוני, גורמים לדאגה עמוקה בקרב הקהילות היהודיות - כך עולה מדוח על מצב האנטישמיות בעולם לשנת 2016 של מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א.
גם אם מספרי המקרים האלימים ירדו, הנתון המדאיג ביותר הוא התחושה הקשה הרווחת בקרב יהודים של חוסר ביטחון, הנובעת בעיקר מן ההתבטאויות המילוליות והחזותיות בייחוד ברשתות החברתיות ובזמן הפגנות, הכוללות עלבונות, הצקות ואיומים נגדם, שאינם ניתנים לכימות במספרים. האינטרנט הוא הכלי העיקרי היום להפצת שנאה וגזענות, בביטויים פוגעניים וגסים, ובלשון משולחת רסן. גלי הפליטים והתחזקות הימין הקיצוני תורמים לתחושה זו, גם אם אין כרגע הוכחות להשפעתם על מצב האנטישמיות.
מסר אנטישמי כל 83 שניות השיח ברשתות החברתיות נעשה יותר ויותר מאיים ואלים, הוא מחריף ומנפח את המצב הקיים במציאות והופך אותו לנחלת הרבים תוך זמן מינימלי, ומשקף שנאה כלפי יהודים ומיעוטים אחרים. לפי סקר של הקונגרס היהודי העולמי הועלה מסר אנטישמי לרשת כל 83 שניות בעולם בכלל בשנת 2016, רובם המכריע בטוויטר.
ירידה ניכרת בעיקר בצרפת מקרי האלימות האנטישמית ירדו ב-2016 ב-12% מ-410 ב-2015 ל-361 ב-2016, וזאת על-פי הנתונים והקריטריונים של מרכז קנטור.
הירידה בכלל המקרים, אלימים ולא אלימים כאחד, כפי שהם מתפרסמים על-ידי גופי מעקב ממשלתיים ושל הקהילות, ניכרת בעיקר בצרפת שבה הייתה ירידה בכלל האירועים האנטישמיים ב-61%, וירידה מקבילה של אירועים אנטי-מוסלמיים ב-52%. בבלגיה נרשמה ירידה של 60% בכלל המקרים. בבריטניה הייתה עלייה ב-11%, אך נרשמה ירידה של 13% במקרים האלימים, ושל 11% במקרי ונדליזם. בגרמניה הצביעו מקורות רשמיים על ירידה מ-740 מקרים ב-2015 ל-644 ב-2016, אך גוף לא ממשלתי הגיע למספרים גבוהים יותר, בייחוד בברלין, שבה נרשמה עלייה של 16%. באוקראינה המספרים נמוכים כבר מזה שנים אחדות, וברוב ארצות העולם שלא צוינו כאן מספרי האירועים האלימים נעים בין 1 ל-10.
היוצאת מן הכלל היחידה השנה היא אוסטרליה, שבה נרשמה עלייה בכלל המקרים ב-10%, ובכללה עלייה של 36% בוונדליזם ו-33% בהתקפת אנשים פנים אל פנים, אלא שמספרים כאלה רווחו בה לפני 2015. בקמפוסים ברחבי ארה"ב, שברבים מהם שוררת אווירה אנטישמית קשה, בעיקר במסווה של אנטי-ציונות, נרשמה עלייה של 45% בכול צורות האנטישמיות, בייחוד בהצרת צעדי הסטודנטים היהודים והתנכלות לזכויותיהם.
הסיבות לירידה בתקריות האלימות הגברת אמצעי הביטחון השונים ונוכחותם של חיילים ושוטרים; שינוי בדפוסי הפעולה של שירותי המודיעין, שהגבירו את המעקב המשותף שלהם אחרי קבוצות קיצוניות; יותר יהודים נמנעים מלצאת למרחב הציבורי כשעליהם סימנים מזהים כמו כיפה, מגן דויד וכדומה.
צוות מרכז קנטור מצביע על ירידה בשימוש בנשק (10 מקרים לעומת 24 ב-2015), בהצתה (מקרה אחד לעומת 10 ב-2015), בהשחתת רכוש יהודי ציבורי/קהילתי ופרטי ובתקיפת אנשים. בתי עלמין ואנדרטות, שאינם מוגנים, ממשיכים להיפגע יותר: כ-100 בתי קברות חוללו בשנה שחלפה, כמו ב-2015, לעומת 27 תקיפות של בתי ספר ומרכזים קהילתיים (34 בשנת 2015). היו 107 התקפות של אנשים פנים אל פנים, נתון שהוא עדיין קשה ומדאיג, גם אם הוא מציין ירידה בהשוואה ל-157 מקרים כאלה ב-2015, ול-306 ב-2014. עם זאת כמעט בלתי אפשרי למנוע סכינאות של יחידים, שכירת משאיות לביצוע דריסות וייצור בקבוקי מולוטוב בבתים פרטיים.
היחסים בין מוסלמים לאוכלוסייה המקומית הם העומדים היום על הפרק, וגדל מספר התקיפות של מוסלמים, הועלו באש מרכזי מהגרים וחוללו בתי קברות מוסלמיים ואף מסגדים. בגרמניה גדל פי שלושה מספר ההתקפות על אתרים מוסלמיים בשנה האחרונה לעומת הקודמת: כ-3000 לעומת כ-1000, ועלייה במספרם של אירועים אלה נרשמה בארצות נוספות. סקר מקיף שנערך על-ידי חברת PEW ניתח 11,500 שאלונים בעשר ארצות אירופיות בקיץ 2016, ומצא של-50% מן הנשאלים יש גישות שליליות במיוחד כלפי צוענים ומוסלמים, וזה בהשוואה לממוצע של 16% כלפי יהודים.
הישגים במאבק באנטישמיות הגדרת העבודה של האנטישמיות אומצה ב-2016 על-ידי גוף בינלאומי המונה 31 מדינות, והוא הברית הבינלאומית לשימור זיכרון השואה (IHRA), וע"י ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. גם גופים בינלאומיים נוספים דנים באימוצה. היא אינה מסמך מחייב משפטית, אך היא מסייעת בזיהוי ביטויים אנטישמיים לסוגיהם ובמאבק בהם.
תנועת ה-BDS הוכרזה כאנטישמית על-ידי מפלגתה של אנגלה מרקל; בספרד חזרו בהן כמחצית מן העיריות שהתכוונו להטיל חרם על ישראל; 14 מדינות בארה"ב חוקקו חוק נגדה, ותמיכות כספיות בוטלו בכמה ארצות. עם זאת התנועה עדיין פעילה מאוד, בייחוד בקמפוסים ברחבי ארה"ב וקנדה.
מאמצים ראשונים ליצור כלי מעקב יעילים וכלים משפטיים למאבק באנטישמיות הפושה ברשתות החברתיות, החלו לשאת פרי, ומנהיגים מרכזיים, כמו האפיפיור הנוכחי, אנגלה מרקל, תרזה מיי ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש יצאו בהצהרות חד-משמעיות נגד אנטישמיות, שהיא בעיניהם השתקפות של בעיות חברתיות ופוליטיות.
