מבחינה סוציאלית וצדק חברתי, ההסכם בין ממשלות ישראל וסין הוא חרפה. הפועלים יעבדו קשה ויקבלו שכר נמוך, עם תנאים סוציאליים מוגבלים. מי שיקטפו רווחי עתק הם חברות כוח האדם הסיניות, שיעבדו מעט ויקבלו עשרות מיליוני שקלים.
שכר הפועלים יהיה 5,200 שקל ברוטו, פחות הפרשות לביטוח לאומי ואולי גם מס הכנסה. נכון, זהו השכר שנקבע בהסכם קיבוצי בין התאחדות בוני הארץ להסתדרות פועלי הבניין. אולם הפועלים המקומיים יכולים לעלות מדרגות, ואף להפוך למנהלי עבודה, בשכר גבוה בהרבה. לגבי הסינים אין דבר כזה. שכרם יהיה כל העת 5,200 שקל לחודש ברוטו.
משכר זה יש להפחית תשלום חד-פעמי של 3,670 שקל, שכל פועל יהיה חייב לשלם לחברת כוח האדם הסינית שתיווכה בינו לבין חברות כוח האדם הישראליות. זהו תשלום של כ-60 שקל לחודש גם הטיסה הלוך וחזור תהיה על חשבון הפועל.
חברות כוח האדם יהיו חייבות לדאוג לפועלים למגורים נאותים. לא נאמר האם שכר הדירה ישולם על-ידי חברות כוח האדם, או על-ידי הפועלים.
המעביד יפריש מדי חודש 710 שקל לקרן יעודית לכיסוי הפרשות לפיצויים ופנסיה. הפועל יקבל את הכסף כאשר יעזוב את הארץ, אך רק לאחר שהקרן תנכה 15%, לא ברור מדוע. לכן, ההפרשה נטו תהיה 11.6% מהשכר. ספק אם סכומים אלו יכסו את ההפרשות הריאליות הדרושות להבטיח לפועלים פיצויים ופנסיה נאותים.
המעביד יפריש לטובת הפועלים למוסד לביטוח לאומי, אך ההפרשה תהיה בסכום קטן יחסית, ותכסה שני ענפים בלבד: ביטוח נפגעי תאונות עבודה ותשלום שכר במקרה שהמעביד נקלע לקשיים. אין הפרשות לקצבת ילדים וכדומה.
נכון, הפועלים מסין יקבלו שכר ותנאים סוציאליים זהים לאלו שמקבלים כיום אלפי פועלי בניין ממדינות אחרות העובדים בארץ. זה מסביר אולי, מדוע קשה לגייס
עובדים זרים לעבוד בישראל.
90 מיליון שקל לחברות הסיניות המרוויחים הגדולים הם חברות כוח האדם הסיניות, הכפופות למשרד הסחר הממשלתי. נראה, שממשלת סין יודעת לדאוג לאנשי העסקים שלה.
כל חברה תקבל כ-15,000 שקל על כל אדם שתשלח לארץ: הפועל ישלם לה, כאמור, 3,670 שקל. בנוסף, היא תקבל מהקבלנים הישראלים 3,000 דולר, שהם כ-11,100 שקל, ב-60 תשלומים חודשיים. הקבלן יעביר את הכסף למשרד השיכון, שידאג להעביר אותו לסין. אגב, זו המעורבות היחידה של משרד השיכון בעסקה כולה.
אם החברות הסיניות ישיגו 6,000 פועלים, הן ירשמו הכנסה של 90 מיליון שקל מהשגת הפועלים ושליחתם לארץ, והטיסה כאמור היא על חשבון הפועל. החברות הסיניות אינן חייבות לנקוף אצבע למען הםועלים בכל שנות שהותם בארץ.
