100 מיליון שקלים יושקעו בשימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים בגן הלאומי קיסריה. במסיבת עיתונאים אשר התקיימה (יום ד', 26.4.17) בגן הלאומי בקיסרי בהשתתפות ההחברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, הוכרז פרויקט התחדשות קיסריה העתיקה, שיעשיר ומשדרג את חוויית הביקור בגן הלאומי קיסריה כאתר העתיקות מוביל. מאז הקמתה לפני כ-2,030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית. במסיבת העיתונאים הוצגו לראשונה מספר תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות ופעולות שימור בהם המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא, ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר-הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח). כמו-כן בבית הכנסת העתיק בקיסריה התגלו בחפירות ארכיאולוגיות באתר, ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1,500 שנה. בין הממצאים שהתגלו - כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה. בחפירות האחרונות, המנוהלות על-ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם היה מחולק ל-4 קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש. במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים. התגלה "שוק צלבני" - כמו-כן נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ-700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש. ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על-ידי הורדוס לפני 2000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית. ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. ייתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יו תר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני. ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".