מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 26.4.17) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תאגיד השידור הציבורי. בכך התאפשרה דחייה של שבועיים בסגירת
רשות השידור ובתחילת עבודת התאגיד במקומה.
"בתזכיר האמור מוצע לשנות את מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על-פי החוק ובכלל זה את מבנה תאגיד השידור הישראלי, ולהקים תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו. לפיכך מוצע לדחות את מועד תחילתו של החוק ב-15 ימים, באופן שיאפשר את השלמת הליכי החקיקה האמורים, תוך שמירה על רציפות שידורים במעבר משידורי רשות השידור לשידורים לפי החוק, לרבות שידורי החדשות", נכתב בהצעה.
דיון המליאה בהצעת החוק החל היום בשעה 12:00 ונמשך עד לנאומי הסיכום של ראש האופוזיציה ח"כ
יצחק הרצוג ושר המדע והטכנולוגיה ח"כ
אופיר אקוניס, שהחלו בשעה 22:30. 35 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ובהם ראש הממשלה
בנימין נתניהו. לעומתם הצביעו 28 חברי כנסת נגד ההצעה. בשעות הערב הודיע בית המשפט העליון כי הוא דוחה עתירה שהגישו חברות הכנסת
סתיו שפיר ו
יעל כהן-פארן ממפלגת העבודה, בהסבר כי בית המשפט העליון לא יתערב בהליך חקיקה.
ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי הדיון נראה טכני - דוחים את הפעלת התאגיד ב-15 יום, אבל זהו מאבק עקרוני על חרות הביטוי ועל מעורבות הממשלה, על דחיפת אצבעות ראש הממשלה לתוך סדר היום הציבורי, כמי שמנסה לכופף את אופן העברת המידע לציבור.
"השידור הציבורי" הוא ביטוי. משמעותו מערכת של תכנים בכל תחומי חיינו, שלא ממומנת על-ידי כספים פרטיים אלא בלתי תלוייה ויכולה לשקף מיגוון נושאים שלא עונים על צורכי רייטינג, עולמות תוכן שלא זוכים לתשומת לב בשידור המסחרי. לחם ושעשועים להמונים זה מפתח לעיוות השיח הציבורי. ערוץ 2 ו-10 נאבקים בנכונות השלטון להכפיף אותם אליהם. זה לא יום קל. בנושא הצורך לדאוג לעובדים שלא נקלטו בתאגיד - אני מברך על הסיכומים שהושגו", אמר.
לפני ההצבעה התייחס יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לעתירה לבג"ץ שהוגשה הערב על-ידי חברות הכנסת סתיו שפיר ויעל כהן פארן בנוגע לתיקון שנידון במליאה שנדחתה, וציטט את דבריו של נשיא העליון לשעבר, השופט
אשר גרוניס על עתירות העוסקות בהליך החקיקה. "כל המתמצא בעשייתו השיפוטית של בית משפט זה ודאי יודע כי בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהיקף העתירות המוגשות לבית המשפט העליון על-ידי סיעות של הכנסת ועל-ידי חברי כנסת. ההחלטה היום קבעה כבג"ץ לא רואה לנכון לתת צו ביניים להתערבות בהליכי החקיקה".
