נגידת בנק ישראל,
קרנית פלוג, נשאה (יום ה', 4.5.17) דברים בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, וציינה כי הסביבה הכלכלית הגלובלית בשנים שמאז המשבר הפיננסי העולמי הפכה מאתגרת יותר עבור קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, הן בשל העובדה שהסחר העולמי גדל בקצב איטי בהרבה מבעבר, והן בשל המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה שנוקטים חלק מהבנקים המרכזיים של שותפות הסחר העיקריות שלנו. "תנאים אלה משליכים כמובן על המדיניות המאקרו כלכלית הנדרשת בטווח הקצר - על פני מחזור העסקים. החדשות הפחות טובות הן שגם בטווח הארוך, על-פי הערכות רבות של גורמים שונים, הצמיחה העולמית, ועוד יותר מכך הגידול בסחר העולמי - שהוא המשתנה הכלכלי העולמי שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על היצוא הישראלי - צפויים להמשיך להיות מתונים מבעבר.
"המומחים השונים חלוקים על הסיבות לצפי הפסימי, כמו גם על העוצמה של ההתמתנות, אך הערכות הרווחות כולן מתייחסות להאטה משמעותית ביחס לשנים שקדמו למשבר. תחזיות אלה לגבי הסביבה העולמית העתידית מעצימות את הצורך לפעול להעלאת הפריון במשק הישראלי, במסגרת האסטרטגיה הכלכלית, שהטיפול באיכות ההון האנושי היא נדבך מרכזי בה".
פלוג הסבירה כי הסחר העולמי צמח מאז המשבר בקצב ממוצע של כ-3% לשנה, פחות ממחצית מקצב צמיחתו בשנים שקדמו למשבר. לפי ניתוח שנערך ע"י קרן המטבע הבינלאומית, העובדה ששיעור ההשקעות בתוצר פחת, אחראית ל75% מההאטה בסחר העולמי. "במקביל אנחנו רואים גם האטה במגמה של צעדי מדיניות שנועדו להביא לליברליזציה של הסחר, ולצידה האצה בהטלת צעדים המגבילים את הסחר הבינלאומי. זוהי למעשה נסיגה מסוימת ממגמת הגלובליזציה שהתרחשה בעשורים האחרונים, עוד בטרם מורגשת השפעתם של השינויים הפוליטיים האחרונים. כל אלו תורמים להאטה נוספת של צמיחת הסחר העולמי, שמבחינתנו המשמעות שלה היא שהביקוש ליצוא הישראלי בשנים האחרונות גדל לאט מבעבר", ציינה פלוג.
"לצד זאת, ההרחבה המוניטרית החריגה שבה נוקטים חלק מהבנקים המרכזיים של שותפות סחר מרכזיות של ישראל, הכוללת ריביות נמוכות ואף שליליות, והרחבה כמותית המשתקפת בכך שחלק מהחוב הממשלתי נסחר בתשואות שליליות, מפעילות לחץ להתחזקות השקל, מעבר לייסוף הנגזר מהכוחות הכלכליים הבסיסים - אותם כוחות שבאים לידי ביטוי בביצועים החזקים של המשק הישראלי, לרבות העודף בחשבון השוטף. על-רקע זה חל יסוף משמעותי בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי - כמעט 20% מאז 2012, ו-11.5% בשנתיים האחרונות - שהביא לכך שהיצוא הישראלי גדל בקצב נמוך עוד יותר מזה של הגידול בסחר העולמי. כל אלו חייבו גם את בנק ישראל להרחבה מוניטרית, שבאה לידי ביטוי בהפחתת הריבית ושמירתה ברמה הנמוכה של 0.1% מזה למעלה משנתיים, לצד רכישות מט"ח כדי למנוע חלק מייסוף היתר. מדיניות זו, לצד מדיניות תקציבית מרחיבה למדי, סייעה לתמוך בהחזרת האינפלציה לתחום היעד של יציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית, שגם אצלנו היא מובלת על-ידי הצריכה הפרטית בשנים האחרונות בהינתן החולשה ביצוא", הוסיפה.
בהסתכלות על הטווח הארוך, מציינת הנגידה כי הסביבה הגלובלית צפויה כאמור להיות מתונה, ובפרט, הסחר העולמי צפוי לגדול בקצב מתון. "על-רקע זה גדלה החשיבות של הגדלת פריון העבודה, שהוא נדבך מרכזי ביכולת להתחרות בתחרות הבינלאומית, ומהווה תנאי הכרחי לכך שהמשק יצמח בקצב שיתרום לצמצום הפער בתוצר לנפש בינינו לבין המדינות המתקדמות ביותר", ציינה.
