פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה),
ליאת בן-ארי שווקי, מספרת, כי היא עצמה נתקלה במאכערים הפועלים תמורת תשלומים בלתי חוקיים. היא דיברה (יום ה', 4.5.17) ביום עיון במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
בן-ארי שווקי סיפרה: "בניתי בית לפני הרבה מאוד שנים וזה נתקע. פניתי למשרד עורכי דין מאוד מכובד, והוא אמר שיש לו מי שמטפל בזה. התקשרתי אליו והוא אמר שהוא יכול לטפל תמורת שכר טירחה. שאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות. הוא שאל אותי אם אני עורכת דין, ואמרתי שכן. ואז הוא שאל איפה. אמרתי לו: בפרקליטות המדינה. הוא טרק את השפופרת".
בן-ארי שווקי העירה, כי כיום אין כתבי אישום על סכומי שוחד פעוטים, "כי הסכומים עלו". היא הזכירה, כי בית המשפט העליון קבע בעניינו של
אהוד אולמרט - אומנם בעבירת הפרת אמונים - כי 4,700 דולר אינם "סכום פעוט": "לעובד ציבור, שאתם יודעים כמה הוא מרוויח, זה ממש לא סכום פעוט. זו יכולה להיות משכורתו לחודש. הסכום נקבע בעיני המקבל. אני לא מדברת על ארוחת צהריים אחת או תלוש שי של 100 שקל. אם תשאלו אותי על 1,500 שקל - אז כנראה זה מה שהיה כדאי לשני הצדדים, ועל זה הוא ילך לכלא. זה עניין לחומרת העונש, לא לעבירה".
"מרחיבים את היסודות"
פרופ'
דוד ליבאי סבור, כי "עבירת השוחד לא רק מתרחבת אלא גם מתחדשת. מי שיבוא לבית המשפט עם התקדימים משנות ה-70, ה-80 וה-90 - יגידו לו שהוא לא מעודכן". הוא הביע תמיכה בפרשנויות המרחיבות של הגדרות השוחד, כפי שניתנו בעשור האחרון. "אם רוצים להילחם בתופעה הנוראה הזאת של השוחד, הדרך היא לא לתת להתחמק בכל מיני טיעונים פורמליים", הוסיף.
עו"ד
נוית נגב אמרה, כי ההחלטה האם מדובר בשוחד או לא היא למעשה בידי התביעה, המחליטה מתי להגיש כתב אישום. "לעבירה יש יסודות מאוד ברורים ומאוד מוצקים, ורק אם כולם מתקיימים - אז אין נפקא מינה לכל מה שמסביב. מה שאני מרגישה הוא, שמרחיבים גם את היסודות וכך מאבדים את האיזון שקיים בעבירה הזאת". לגבי הסכום המהווה שוחד סבורה נגב, כי יש להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו.
נגב התריעה מכך שעבירת השוחד הופכת להיות "בעלת רקמה פתוחה", כמו עבירת הפרת האמונים, בין השאר משום שהדבר יוצר טשטוש ובלבול בין העבירות. לדעת נגב, אם העבירה מורחבת בצורה יצירתית - יש מקום להרחיב בצורה יצירתית גם את טענות ההגנה, כגון טענת ההסתמכות. היא קראה לאמץ את דבריו של השופט
ניל הנדל, בדבר הצורך לקבוע כללים ברורים לגבי עבודת המאכערים, באומרה שאין להסתפק בשכל הישר כדי להחליט האם מדובר במעשה פסול.
"החברות היא ההגנה הלוהטת"
עו"ד
גיל דחוח ציין, כי "ההגנה הכי לוהטת כיום היא הגנת החברות [כאשר המקבל טוען שהמתת ניתן על-רקע חברות עם המקבל]. אנחנו כבר לא רואים את המעטפות ממתווכים או מאנשים זרים. כיום עובד ציבור, שיש לו מערכת ענפה עם הרבה אנשים, יוכל לפחות להתחיל לבסס את הטענה הזאת; מי שאין לו חברים, יש לו בעיה", אמר בציניות-למחצה.
בן-ארי שווקי הגיבה באומרה, כי כאשר מדובר בסכומים גדולים - לא ניתן לטעון שמדובר ביחסי חברות. לדבריה, החברות אינה יכולה להוות הגנה, וככלל יש לבחון מתי יחסי החברות החלו, עד כמה הם קרובים, מה גודל המתת, האם מדובר בהלוואה שנפרעה, מהם האינטרסים של הנותן מול המקבל וכן הלאה. עו"ד
יעל גרוסמן הגיבה באומרה, כי לאור זאת - הנאשם לא יודע מראש האם יפול לתוך הרחבה חדשה של העבירה. "הקרקע זזה תחת הרגליים", טענה. בן-ארי שווקי השיבה: "אנחנו מצמצמים את החוק ולא מרחיבים אותו".
לדברי גרוסמן, לא כל מאכער פועל בצורה פלילית, ולא ניתן לומר שכל תשלום שניתן לו הוא מהווה שוחד. "איך אני כמי שמשלמת את הכסף יודעת מה הוא הולך לעשות איתו?", תהתה. בן-ארי שווקי: "אני מסכימה איתך, ועובדה שאנחנו כמעט לא מגישים כתבי אישום בעבירה הזאת. אנחנו לוקחים בחשבון את כל הדברים, וגם אנחנו בתביעה חושבים שיש בישראל הרבה מאוד אנשים ישרים שלא מבצעים עבירות". היא אמרה, שהמקרה של
דני דנקנר ו
מאיר רבין במשפט
הולילנד כלל את כל האלמנטים שבעטיים היה מקום להאשים בשוחד, כפי שאכן קבע בית המשפט העליון.