ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לנמל אשדוד הייתה נעולה על עו"ד ענבר טור-שלום, התעלמה מחוסר נסיונה הרלוונטי ולא פעלה על-פי פסיקה קודמת של בתי הדין לעבודה. כך קובע (23.4.17) סגן נשיאת בית הדין לעבודה בבאר שבע,
אילן סופר, בפסק דין נוסף בסאגה ופארסה הנמשכת מאז סוף 2013.
המכרז לבחירת היועץ המשפטי של הנמל פורסם לפני 3.5 שנים, טור-שלום נבחרה אך בית הדין לעבודה קבע שנפלו פגמים בבחינת נסיונה ושהיא לא אמרה את מלוא האמת לוועדה ולבית המשפט. טור-שלום הצהירה שעבדה חמש שנים מול בנקים למשכנתאות, אך התברר שהיה זה בעיקר במימוש משכנתאות ומשכונות - נושא שאין לו כל רלוונטיות לעבודה בנמל אשדוד.
על-פי הוראת בית הדין הארצי לעבודה, התכנסה שוב ועדת האיתור, בהרכב כמעט זהה לקודם - ובחרה שוב את טור-שלום. גם הפעם פנה לבית הדין עו"ד ראובן וולף, שדורג שלישי בידי הוועדה, ודרש לבטל את החלטה ולמנות אותו ליועץ המשפטי של הנמל. סופר קיבל את החלק הראשון של בקשתו ודחה את השני, תוך שהוא מורה לכנס ועדת איתור נוספת בהרכב שונה.
סופר קובע, כי על-פי הניקוד שנתנה הוועדה - "ניסיון מימוש משכנתאות בהוצאה לפועל שווה בערכו לעבודה במחלקה המשפטית של החברה. ולא כך הוא. מכאן שהניקוד שנתנו חברי הוועדה לנתבעת בכל הקשור למשמעותיות ורלוונטיות הניסיון בתחום המסחרי כלכלי, הוא בלתי סביר בעליל. דומה היה שהיו לפני חברי הוועדה כל הנתונים שהיו צריכים להביא אותם לניקוד אחר, או כלל לא לנקד את הניסיון של הנתבעת בשל העדר רלוונטיות לתפקיד אבל הם בחרו להתעלם מכך", הוא קובע ומוסיף שחברי הוועדה התעלמו גם מהנחיות מפורשות של בית הדין בפסק דינו הקודם.
ביקורת על עו"ד אייל נייגר עוד קובע סופר, כי גם טיפולה של הוועדה בנסיונו של וולף היה רשלני באותה צורה: "על אף שבפני הוועדה עמד מלוא החומר הרלוונטי, העדיפה לקבוע באופן כוללני ולא מנומק כי ניסיונו של הנתבע בחברה, בבזק ובסוכנות היהודית היה רלוונטי לתפקיד. זאת מבלי להבחין בין סוגי העניינים בהם טיפל הנתבע, ולפי תקופות".
סופר מסכם בצורה חריפה, תוך ביקורת ישירה על היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד אייל נייגר: "הוועדה הקדישה זמן רב להערכת המועמדים, אך השחיתה אותו לריק. רוב זמן הדיונים הוקדש לשאלות המשנה הנוגעות למחזורי הפעילות של החברות, חיפוש אחר דוחות ומאזנים, עיון באתרים, קריאת כתבות ועוד. אלא שפעילות זו הייתה אמורה להיות רק בשולי הדיון ועיקרו היה צריך לגעת ברלוונטיות הניסיון של המועמדים לתפקיד יועץ משפטי של החברה.
לחברה היה מידע מבוסס שהונח לפניה, אך היא העדיפה שוב ושוב ללכת סחור סחור למחוזות שנגעו להערכת המחזורים הכספיים של החברות.
"הוועדה התעלמה באופן קיצוני מהנאמר בפסקי הדין בכל הקשור לניסיון הנתבעת, שלא לדבר על כך כי היועץ המשפטי החיצוני של הוועדה - עו"ד נייגר, אף נתן קריאת כיוון ברוח זו בישיבה הראשונה. אלא שייעוץ זה הלך והתמסמס, שעה שהיה מצופה ממנו כי יעמוד על המשמר, ויכוון את חברי הוועדה, לבל יחמיצו את עיקר הדיון ויהפכו אותו לאגבי ושולי. שלא לדבר על כך שהוועדה התעלמה באופן מוחלט מהיבטים אחרים של הקריטריונים הקשיחים, המזכים בנקודות ונוגעים למספר תחומי העיסוק במשפט והכנת הסכמים... תפקיד היועץ של הוועדה ניתן לעו"ד נייגר, אך הוא, כאמור, לא השכיל להביאה לחוף מבטחים".
לבסוף קובע סופר: "חברי הוועדה היו נעולים בדעתם בכל הקשור לבחירת הנתבעת ועל כן, התעלמו לחלוטין מחוסר הרלוונטיות של ניסיון הנתבעת לתפקיד, והעדיפו למקד את הדיונים בשאלה כיצד יש להעריך את המחזור הכספי של בנק למשכנתאות. בחירה בחוות דעת ששמה דגש על היקף ההלוואות שנתן הבנק כמדד להיקף פעילותו, שמה את הנתבעת בסביבה של החברות הגדולות ביותר מבחינת שאר המועמדים, שעה שלא היה מקום לדון בכך".
כאמור, סופר הורה לכנס ועדת איתור בהרכב שונה, וקבע מפורשות שאסור לה להביא בחשבון את נסיונה של טור-שלום בתחום המשכנתאות. הוא חייב את הנמל בתשלום הוצאות לוולף בסכום יוצא דופן בסך 50,000 שקל. נציגי הציבור פסח מרקוביץ וחיים נוסן הנגבי הסכימו עם סופר. את וולף ייצגה עו"ד מרסלה וולף, את הנמל ייצגה עו"ד
חיה ארמן, ואת טור-שלום - עו"ד אסתי נדל.
