"מדובר אומנם במעשה שאינו מצוי ברף הגבוה של עבירות המין, אך אין להקל בו ראש ולהפחית מחומרתו כפי שעשתה התביעה בטיעוניה". כך אומרת (יום ב', 8.5.17) נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, בהחלטתה להרשיע את השופט בדימוס יצחק כהן בהטרדה מינית, ולא לאשר את הסדר הטיעון לפיו ייענש בלא הרשעה.
רון מותחת ביקורת קשה על שיקוליה של הפרקליטות להסכים להימנעות מהרשעה, בפרשה שנחשפה ב-News1. ההסדר שלא אושר נעשה בברכתם של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה,
שי ניצן. מדבריה של רון עולה, כי לדעתה הפרקליטות לא נתנה משקל מספיק לחומרת העבירה והייתה מוכנה לפגוע באינטרס הציבורי בכך שהסכימה שכהן לא יורשע.
רון ציינת את הנסיבות לחומרה שהיו במעשהו של כהן כלפי עוזרת משפטית של אחד מעמיתיו בבית המשפט המחוזי בנצרת (בו שימש מאוחר יותר כנשיא): הוא החדיר את ידו מתחת לחולצתה, היו פערי גילאים ותפקידים ניכרים בין השניים והעבירה נעשתה תוך כדי עבודתם.
"אין פה אלא ניצול ציני של מעמד בכיר ותפקיד בכיר כלפי עובדת צעירה, שבאופן פורמלי אף הייתה נתונה למרותו של הנאשם [כסגן נשיא בית המשפט]", אומרת רון. "יש במעשים אלה משום הפרת אמון בוטה כלפי המתלוננת עצמה, שהיא עובדת בית המשפט, הפרת אמון בוטה מצד הנאשם כלפי הנהלת בתי המשפט ומערכת המשפט כולה, ואף הפרת אמון בוטה כלפי הציבור כולו.
"כרום תפקידו של הנאשם ובכירותו במערכת המשפט, כך מצופה ממנו התנהלות נורמטיבית וערכית יותר ומתן דוגמה ומופת לאחרים. ככל שהוא סוטה מרמת ההתנהגות המצופה ממנו, כך משמעותית וקשה יותר הפגיעה במערכת המשפט ובאמון הציבור". רון מצטטת מדבריו של כהן עצמו בפני שירות המבחן, ולפיהם מעמדו ובכירותו טשטשו אצלו את הגבולות בין המותר לאסור. השירות מצידו הגיע למסקנה, כי לאור הכוח שהיה בידי כהן, "חלה אצלו התרופפות ביחס לסוגיות של השפעה ושליטה וביחס לנשים והתייחסותו לנשים כאל אוביקט".
רון מסכמת: אין זה מקרה חריג בו ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה, "וזאת מבלי לפגוע פגיעה משמעותית ומהותית באינטרסים הציבוריים. לא למותר לציין בעניין זה אף את הרתעת הרבים ואת הצורך למגר את התופעה של הטרדות מיניות ובעיקר במקומות עבודה".
רון גם אינה מקבלת את הטענות שהציגה ההגנה, בהסכמת המדינה, ולפיהן הרשעתו של כהן תמנע ממנו לחדש את רשיונו כעורך דין ולעסוק בהתנדבות בתחום החינוך. היא מזכירה, כי הרשעה אינה גוררת אוטומטית שלילת רישיון, ואומרת שלא הוצגה לה כל ראיה בנושא ההתנדבות. היא גם מעירה, כי ניתן להימנע מהעסקתו של כהן בתחום החינוך רק בשל עצם הודאתו בהטרדה מינית, והרשעה אינה מעלה ואינה מורידה בהקשר זה.
עוד אומרת רון, כי בית המשפט העליון קבע במפורש שכאשר מדובר בשופט - כמעט בלתי אפשרי להימנע מהרשעה. היא מצטטת באריכות מפסק הדין בעניינה של השופטת המנוחה אסתר לאופר, שם אמר ביהמ"ש העליון בין היתר, כי מעידה פלילית של שופט משפיעה על מערכת בתי המשפט כולה. הצדדים ביקשו להתייחס לפרישתו המאולצת של כהן כנסיבה מקלה, אך גם על כך כבר ענה ביהמ"ש העליון בקובעו שאין זה המצב.
רון מסכמת באומרה, כי כל האינטרסים לקולא נסוגים מפני העובדה שמדובר בשופט, שמעשיו פגעו בצורה קשה "במערכת השפיטה כולה ובאמון שעל הציבור לרחוש לה... אינטרסים ציבוריים אלה אינם מאפשרים סיומו של ההליך ללא הרשעתו של הנאשם בדין, ולטעמי לא ניתן להם המשקל הראוי והנכון".
