חברת הכשרת היישוב תשלם 10 מיליון שקל לחברה להשבת נכסים של קורבנות השואה - קבעה (30.4.17) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים,
נאוה בן-אור.
בחלקו הקודם של פסק הדין קבעה בן-אור, כי חמש חלקות בשטח כולל של 41 דונם שהיו בבעלותה של הכשרת היישוב ביקנעם, היו שייכות למעשה לברוך בלוך. היה זה יהודי ליטאי, שנאסר בידי הצבא הסובייטי לאחר כיבוש ארצו בשנת 1939 בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, הוגלה לסיביר ונספה שם. בן-אור מצאה שמדובר בקורבן שואה, ושמכירת החלקות בידי השכרת היישוב לקרן הקיימת לא הייתה כדין.
כעת הכריעה בן-אור בשאלה מהו שוויין של החלקות, ש-70% ממנו ישולמו לחברה להשבה (לפי החלק ששילם בלוך בשעתו להכשרת היישוב). בפני בן-אור הונחו שתי חוות דעת שמאיות: של אייל הראל מטעם החברה להשבה ושל דותן דרעי מטעם הכשרת היישוב. המחלוקת העיקרית ביניהם הייתה האם ואלו ניכויים יש לבצע מערכן של חמש החלקות, ובעיקר שתי אלו שהופשרו למגורים ומטבע הדברים שוויין הוא הגבוה ביותר.
בן-אור קבעה, כי היא מקבלת הן עקרונית והן נקודתית את חוות דעתו של הראל. היא מסבירה מדוע בהתייחסה לאחת מן החלקות: "עמדתו של השמאי דרעי ביחס לעסקות ההשוואה מהווה דוגמה לגישתו הכללית, שלא אפשרה לי ליתן משקל לחוות דעתו ולעדותו. טענתו לפיה שלוש העסקות, המבטאות שווי של 114-90 שקל למ"ר, נראו בעיניו בלתי סבירות, כשלא הובא כל טעם לביסוסה, שומטת את התשתית מחוות דעתו.
"עובדה היא שהיו רוכשים ששילמו את המחיר הזה, ולא הובאו על ידו נתונים שיש בהם ללמד כי המדובר בעסקות יוצאות דופן או שהיו לרוכשים שיקולים יוצאי דופן. הבאתה בחשבון של עסקה נמוכה באופן חריג, כשליש ממחירן של יתר העסקות, אין בה אלא כדי ללמד על הטיה".
על-פי חוות דעתו של הראל קבעה בן-אור, כי שווי החלקות עומד על 13.6 מיליון שקל, כך שהכשרה תשלם 9.6 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה מאז דצמבר 2015. את החברה להשבה ייצגו עוה"ד אופיר פורת ויפית לוי, ואת הכשרה - עוה"ד שוקי ננר ושרון אבו-חצירא.