משרד הפנים מציע לקבוע בחוק, כי לא יוכרו גיורים שנערכו בישראל בידי בתי דין שאינם משתייכים למערך הגיור הממלכתי. משמעות ההצעה היא, שלא יוכרו גיורים של בתי דין חרדיים, של רבני צהר ושל התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית - כל עוד הם נערכים בישראל.
תזכיר החוק שהפיץ המשרד (יום ד', 10.5.17) בא בעקבות פסיקת בג"ץ בשנה שעברה, ולפיה המדינה אינה יכולה לסרב להכיר בגיורים חרדיים. נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, קבעה, כי הממשלה אינה מוסמכת לקבוע מכוח סמכותה השיורית, כי רק גיור שנערך במערך הגיור הממלכתי יוכר לצורך חוק השבות, וקביעה שכזו צריכה להיעשות בחקיקה ראשית. המשרד אומר, כי התזכיר הנוכחי נותן מענה לפסיקת בג"ץ.
משרד הפנים מזכיר, כי מערך הגיור הממלכתי הוקם בעקבות המלצות ועדת
יעקב נאמן משנת 1998, אם כי עוגן רק בהחלטה של הכנסת ולא בחקיקה. היועץ המשפטי דאז והשופט כיום,
מני מזוז, קבע, כי לעניין חוק השבות, יוכרו גיורים הנערכים בישראל רק במסגרת מערך הגיור הממלכתי.
המשרד מסביר: "עמדה זו מתבססת על מושכלות יסוד של סדר ציבורי תקין, המחייבים כי במדינה ריבונית, הליך שתוצאתו היא מתן אזרחות ייעשה באמצעות הגורם הממלכתי שהוסמך לכך על-ידי המדינה - קרי מערך הגיור הממלכתי. במקום שבו הדין מעניק לגיור נפקות כה משמעותית ומרחיקת לכת, כפי שכך הם פני הדברים במדינת ישראל, בה הגיור מקנה על-פי חוק זכאות אוטומטית לאזרחות ישראלית (בכפוף לסייגים מצומצמים), על כל המשמעויות הנובעות מכך, על המדינה לקבוע, מסגרת ממלכתית להליך הגיור, שעל-פיו, תוכר זכאותו של פלוני, כמי ש'נתגייר' וזכאי לזכויות לפי חוק השבות".
לדעת המשרד, "נוכח ההשלכות הציבוריות המשמעותיות הנודעות לגיור בישראל במישור המעמד האזרחי; משיקולי סדר ציבורי ראוי; הצורך בפיקוח ממלכתי הדוק בתחום בעל חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה; והרצון למנוע פיצול סטטוס וקרע בעם, החוק המוצע קובע כי גיור בישראל שיש בו כדי להצמיח זכויות בין היתר לפי חוק השבות, הוא גיור שנעשה בחסות ממלכתית בלבד, להבדיל מגיור במסגרת פרטית כלשהי, אשר אינה מוסדרת ומפוקחת".
