"בנק ישראל הכריז שהמלצות ועדת שטרום מקובלות עליו ולכן עליו לפעול בהתאם" - כך נכתב בנייר העמדה שהעבירה (יום א', 14.5.17) קואליציית הארגונים החברתיים לבנק ישראל. עוד הוסיפו הארגונים כי יש לבצע את ההורדה מוקדם ככל האפשר ולא באופן מדורג שישמר לזמן נוסף את העיוות הקיים בשוק.
לעמלה הצולבת יש תרומה ישירה ועקיפה ליוקר המחיה בישראל. מדי שנה "מגוהצים" בכרטיסי חיוב ואשראי כ-250 מיליארד שקל והפחתת העמלה הצולבת מהערך הנוכחי - 0.7%, אל היעד עליו המליצה ועדת שטרום - 0.3%, תחסוך לציבור מיליארד שקל לשנה, שהם כ-500 שקלים למשק בית.
ברק גונן - יו"ר משותף של 'צדק פיננסי' ורכז קואליציית הארגונים החברתיים: "לציבור הצרכנים אין הבנה מהי עמלה צולבת, אין לו יכולת להיאבק בה והוא לא יכול לשנות את הרגלי הצריכה שלו על-מנת לצמצם את עלותה. לאור זאת לרגולטור יש חובה מיוחדת לפעול לטובת הציבור על חשבון בעלי האינטרס הנהנים משימור המצב הקיים. על בנק ישראל להתייצב כמגן הציבור."
לטענת הקואליציה גם עמלה של 0.3% מנותקת מעלויות הסליקה האמתיות ומהוה למעשה מס שמוטל על עסקות האשראי במשק, אך היא מקובלת על הארגונים כעמדתה הרשמית של ועדת שטרום. אם בנק ישראל יבקש לפתוח את המלצות ועדת שטרום לדיון מחודש קוראים הארגונים להפחית את העמלה הצולבת עוד יותר ל-0.2% ובעסקות דביט ל-0.1% בלבד, וכן לפקח גם על העמלה הכוללת ולקבוע נוסחה שתתאים את גובה עמלת הסליקה לסיכון בית העסק.
קואליציית הארגונים טוענת כי מבחינת הצרכן העמלה הכוללת היא החשובה, ועליה צריך להיות הדגש. כיוון שהסולקים הם גם המנפיקים בישראל, גם עמלה צולבת נמוכה לא בהכרח תבטיח הפחתת העמלה הכוללת לרמה תחרותית והוגנת. לאור זאת קראו הארגונים לבנק ישראל להפעיל את כל הכלים שברשותו על-מנת למנוע כשל שוק, לרבות כזה שמכוון מצד שחקנים מסוימים בשוק.
נושא העמלה הצולבת טופל על-ידי רשות ההגבלים ועל-ידי בית הדין להגבלים עסקיים, בסאגה שנמשכה משנת 1998 על פני 18 שנה. בתמצית, נקבעה עמלה צולבת אחידה בגובה 0.7% החל מיום 01.07.2014 ועד לסוף שנת 2018. על-רקע סיום ההסכם הקודם יצא קול קורא מטעם בנק ישראל לקבלת עמדות הציבור בנושא.
