הרב אליהו בקשי-דורון, שהיה הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הורשע (יום ב', 15.5.17) במאות עבירות מירמה בפרשת תארי הרבנים. שןפט בית המשפט המחוזי בירושלים,
צבי סגל, הרשיע את בקשי-דורון במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מאות עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מאות עבירות של מתן תעודה כוזבת ובעבירה של מרמה והפרת אמונים.
כתב האישום מתייחס לפעילותו של הרב בקשי-דורון בעת כהונתו, בשנים 2003-1993, כאשר שימש כנשיא מועצת הרבנות הראשית. באותה תקופה אפשרו צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר למשרתים בשורותיהם לקבל תוספת שכר של 4,000-2,000 שקל לחודש בגין הסמכה לרבנות. כדי לקבל תוספת זו, נדרשו המשרתים בכוחות הביטחון להציג תעודות מן הרבנות בדבר השכלה תורנית גבוהה.
לצורך הלימודים לבחינות הרבנות, הוקמו בשנים 2003-1999 ברחבי הארץ מכללות רבות ללימודים תורניים. בפועל, הלימודים במכללות אלו היו חלקיים ביותר ורחוקים מן הדרוש לעמידה בכללי הרבנות ובבחינותיה. לטענת המדינה, הרב בקשי-דורון ידע על מצב זה, ובישיבה באוקטובר 1999 אף ציין, "כי הובא לידיעתו כי יש בין הלומדים מי שלא סיימו בי"ס תיכון ובודאי שלא תיכון דתי, וכי רבים מהלומדים כלל אינם שומרי מצוות וחלקם מחללים שבת". באותה ישיבה גם הביע הרב בקשי-דורון את חששו, שהענקת תעודות השכלה תורנית גבוהה לבוגרי מכללות אלו תביא לזילות של תעודות הרבנות בכלל.
הורה "לסגור עין" ו"לא להקפיד" למרות כל אלו, נטען בכתב האישום, הינחה הרב בקשי-דורון את מנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית, הרב יצחק אוחנה (שהיה בן-אחותה של הרבנית בקשי-דורון והובא לרבנות בידי הרב) לנפק את התעודות לבוגרי המכללות. בעקבות זאת הוצאו 1,500 תעודות כאלו, אשר עלו לקופת המדינה בתוספות שכר של מאות מיליוני שקלים שהוצאו ממנה במירמה. "הנאשם עשה כן בשל שאיפתו להימנע מעימות עם גורמים מרכזיים במועצת הרבנות הראשית ובעולם הרבני בכלל, הלא הם אלה שהפעילו ונתנו את חסותם למכללות", נאמר בכתב האישום. סגל אומר, כי שאלת המניע של הרב בקשי-דורון נותרה ללא מענה, משום שלא העיד, אך המניע אינו רכיב חיוני להרשעה.
אחת הראיות המרכזיות להרשעתו של הרב בקשי-דורון היא הודעותיו במשטרה באפריל 2011, בהן אישר שאמר לאוחנה "לסגור עין", "לא להקפיד" ו"לחסל את העניין" בנוגע לאישורים הכוזבים. סגל מציין, כי הרב לא העיד ולכן לא סתר את דבריו במשטרה, ואף אמר בעצמו שרצה לומר לחוקריו את האמת. הרב לא העיד בשל מצבו הרפואי והנפשי, וסגל מעיר שמצבו הידרדר מאז בצורה משמעותית. אולם סגל קבע שהימנעותו מלהעיד פועלת לחובתו, שכן חוות הדעת בעניינו לא הייתה חד-משמעית ולכן היה מקום לאפשר לבית המשפט להחליט במישרין מהו משקל עדותו. היה מקום לשמוע אותו, במיוחד כדי שיסביר מדוע שינה את גרסתו במשטרה ובהודעותיו המאוחרות אישש למעשה את החשדות נגדו, מוסיף סגל.
סגל גם קיבל את עדותו של אוחנה, ולפיה הוא הוציא את התעודות בהוראתו של הרב בקשי-דורון ולא ייתכן שהוא טעה בהבנת דבריו. אוחנה הוא האחרון שיטפול האשמות שווא על הרב, שהוא כאמור בן-משפחתו ואשר אותו שירת בנאמנות במשך שנים, ועדותו זכתה לחיזוקים מצד עדים אחרים - קובע סגל. אישורו של בקשי-דורון ניתן בדיעבד ובמשך מספר שנים, תוך כניעה ללחציהם של הרבנים שעמדו בראש המוסדות ומחשש שייוותר במיעוט בנושא במועצת הרבנות הראשית. בראש אותם מוסדות עמדו הרב
דוד יוסף, בנו של הרב
עובדיה יוסף; הרב יוסף אליהו, בנו של
הרב מרדכי אליהו; הרב יהודה דרעי, אחיו של השר
אריה דרעי; והרב הראשי לחיפה דאז, הרב שאר-ישוב כהן. רובם גם צורפו לוועדה של הרבנות הראשית שעסקה בנושא.
לא היה אישור של מועצת הרבנות ההגנה טענה, כי מועצת הרבנות הראשית אישרה בשנת 1999 לקצר את הלימודים באותם מוסדות מחמש שנים לשנתיים בלבד (לאחר שכבר קוצרו משבע שנים לחמש), ולכן פעל הרב בקשי-דורון בהתאם להחלטתה. אולם סגל קיבל את עמדת המדינה, לפיה הייתה זו החלטה בלתי שלמה שהיה צורך לקבוע את הפרטים לביצועה, ולכן לא ניתן לומר שהיא הפכה למחייבת. הוא גם מעיר, כי בכל מקרה - אותה החלטה התייחסה רק למוסדות של הרב יוסף והרב אליהו, בעוד הרב בקשי-דורון אישר לאוחנה להנפיק אישורים למוסדות נוספים.
עוד נקבע, כי הרב בקשי-דורון ידע שבתעודות הנמסרות לבוגרי הכוללים השונים, נכתב בכזב שהם השלימו חמש שנות לימוד - בעוד שבפועל למדו כאמור לכל היותר שנתיים [במשפטם של הרבנים האחרים נקבע, כי רובם לא למדו כלל]. על ידיעתו של הרב הראשי העיד אוחנה, והרב בקשי-דורון עצמו אישר זאת במשטרה. הוא גם ידע שתעודות אלו מעניקות תוספות שכר משמעותיות, שהרי זו הייתה כל מטרת הלימודים.
סגל דחה בעבר את טענתו של הרב בקשי-דורון להגנה מן הצדק, בעקבות השימוש שעשתה התביעה בעדותו במשפטו של אוחנה. לאחרונה לאחרונה דחה סגל את בקשת ההגנה להפסיק את ההליכים בשל סיבות רפואיות. היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, דחה קודם לכן שתי בקשות לעיכוב הליכים מאותם נימוקים. במסגרת פסק הדין נדחתה כעת טענתו לאכיפה בררנית, לאחר שסגל קיבל את הסברי המדינה ולפיהם רבנים אחרים לא הועמדו לדין משיקולים של חומר הראיות. את המדינה ייצג עו"ד דן בהט, ואת הרב בקשי-דורון - עוה"ד
ירון קוסטליץ ושני רוזן.
