חברת החשמל תשלם לשותפות תמר סכום גבוה משמעותית מהצפוי בעד הגז הטבעי שתרכוש ממנה.
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, מעריך (יום ג', 16.5.17), כי מדובר בתוספת של בין 820 מיליון דולר ל-1.5 מיליארד דולר - הפער בין מכתב הכוונות משנת 2009 להסכם משנת 2012. הפער נוצר בעיקר בשל מהלכים ממשלתיים, שחלקם נבעו מלחצים ציבוריים שונים. המשמעות: הציבור הוא שישלם יותר.
שותפות תמר שייכת לנובל אנרג'י (36%), דלק קידוחים (15.5%), אבנר חיפושי נפט (15.5%), ישראמקו (29%) ודור (4%). ההסכם הוא לרכישת גז במשך 15 שנה בהיקף של 23.7-18.5 מיליארד דולר. תנאי ההסכם שונים מאלו של מכתב הכוונות, בשל שינויים מהותיים במשק הגז - במיסוי על שותפות תמר, בתוואי צינור הגז ובתנאי התחרות במשק.
המאסדרים גיבשו צעדים לטיפול בהסכם תמר שכללו שיתופי פעולה וולונטריים ביניהם לבין עצמם, אך מסתמן שצעדים אלו אינם אפקטיביים, בין היתר בשל שינויים במדיניות הממשלה שהובילו לאי-התממשותן של הנחות שעמדו בבסיס העבודה המשותפת שלהם -אומר שפירא.
העדר מדיניות ממשלתית כוללת בעת גיבוש ההסכם לפיתוח משק הגז - מדיניות המגדירה את יעדי הממשלה, המניחה אבני דרך וחלופות לפיתוח משק הגז הטבעי ומאזנת את מכלול השיקולים בתחום זה - יצר סביבת עבודה אי-ודאית למאסדרים שנדרשו לטפל בהסכם תמר.
נוסחת ההצמדה של מחיר הגז בהסכם תמר כוללת רכיב תוספתי שאינו מופיע ברוב הסכמי הגז שערכה השותפות עם לקוחותיה האחרים. הרכיב כולל הוספת 1% בשנה למדד המחירים לצרכן בארה"ב עד 2019 והפחתת 1% בשנה ממדד זה בשנים 2028-2020, אך ההפחתה אינה מקזזת את התוספות מהשנים הראשונות במלואן. רכיב זה אינו מאוזן ומשקף עלויות עודפות בהיקף מצטבר של 640-370 מיליון דולר.
עוד מצא המבקר, כי תחזית הצמיחה שחברת החשמל השתמשה בה, על בסיס חוות דעת שקיבלה בעניין תחזית הביקוש לחשמל, הייתה גבוהה במידה ניכרת מתחזיות ארוכות טווח חלופיות שהיו זמינות באותה עת. חברת החשמל לא בחנה תחזיות אחרות ככלי לבקרה על תחזיותיה, ולא בדקה את המקור לפערים ביניהן ואת השלכותיהם של פערים אלו על תחזיות הביקוש לחשמל שמהן גזרה את כמויות הגז הדרושות לה בתקופת ההסכם.
השפעה על הסכמים עתידיים עוד אומר שפירא, כי אף שהסכם הגז הוא ההסכם בעל המשמעות הכלכלית הגדולה ביותר לפעילות חברת החשמל בעשור הקרוב, דירקטוריון החברה לא דרש די הצורך לקבל הסברים בדבר השינויים לרעה שחלו בתנאי ההסכם ובדבר השלכותיהם הכספיות עליה. כמו-כן, הדירקטוריון לא בחן את הצורך בעידכון הקווים המנחים שהתווה להנהלה בתחילת המו"מ בעקבות השינויים לרעה שחלו בתנאי ההסכם. משהובאו פרטי ההסכם המגובש לאישור הדירקטוריון, הוא קיים כמה דיונים מפורטים לפני אישורו, ואף ביקש ליישם בו כמה שינויים שחלקם אכן הוכנסו לנוסח הסופי.
שפירא מסכם: "הסכם הגז בין חברת החשמל לשותפות תמר הוא ההסכם הראשון במשק הגז הישראלי והמהותי ביותר בהיקפו הכמותי והכספי. לפיכך, הסכם זה משפיע על התנאים בהסכמי הגז האחרים במשק, ובכלל זה על מחיר הגז ועל היצע הגז ליתר לקוחות תמר. השלכותיו הן השלכות אסטרטגיות החורגות מפעילות משק החשמל.
"גיבוש 'הסכם עוגן' שיאפשר לפתח את מאגר תמר ולהוציא לפועל את מהפכת הגז במשק האנרגיה הישראלי הופקד בידיה של חברת החשמל. חברת החשמל היא אומנם חברה ממשלתית בתחום החשמל ובעלת ניסיון במשא-ומתן לרכש גז, אך תפקידה בחוק, שיקוליה העסקיים ומערכת התמריצים שלה אינם מתיישבים בהכרח עם התועלת של כלל המשק מהגז הטבעי".
הוא קובע: "על כל גורמי הממשלה וחברת החשמל לבחון את היקף העלות הנוספת שתיגרם למשק בעקבות שינוי נוסחת מחיר הסכם הגז בסמוך למועדי פתיחת המחיר, ולשתף פעולה בנקיטת צעדים נוספים שיביאו להפחתת העלויות".
