בית החולים הדסה מתנגד לבקשה להציג בפני בית המשפט את המסמכים שנחשפו ב-News1 בנוגע לתביעה בה נטען שרשלנות הצוות הרפואי בזמן לידה גרמה לילוד לשיתוק מוחין ולנכות לצמיתות. בית החולים טוען, כי על המסמך חל חיסיון עו"ד-לקוח.
(יואב יצחק, שחשף פרשה זו, הודיע כי בימים הקרובים יפרסם מידע נוסף על שיבוש הליכי חקירה ועדויות שקר מצד רופאים בבית החולים הדסה ובאי-כוחם ממשרד ויסגלס אלמגור ושות') משפחתו של הילד טוענת, כי שיתוק המוחין של הילד נובע מתשניק שנגרם לו במהלך הלידה, ואשר אותו היא מייחסת לרשלנות של הרופאים שטיפלו אם במהלך הריונה ובלידה בבית החולים הדסה בירושלים. המסמכים שחשף יואב יצחק, שהוסתרו מהתובעים ומבית המשפט, מלמדים, כי המוניטור (המשגוח) שעקב אחרי מצבו של העובר נותק למשך שעה - ולכן לא ידע הצוות הרפואי על המצוקה אליה נקלע היילוד, ואשר הובילה כך שהניתוח הקיסרי בוצע באיחור והתינוק נפגע במוחו. התובעים ביקשו מהשופט
צבי ויצמן אישור לזמן את יצחק לעדות, כדי להציג את המסמך - כאשר התיק כבר מצוי בשלב הסיכומים.
הדסה אומרת - באמצעות עו"ד דפנה רוזן-זינגר ממשרד ויסגלס-אלמגור, החתומה גם על המסמך שהצגתו התבקשה - ש"מדובר בעלילת שווא זדונית ומגמתית, שיש בה ניסיון פסול להשפיע על בית המשפט הנכבד טרם מתן פסק הדין". לטענתה, בידיעה אין ממש, והיא מהווה "ציטוט חלקי מגמתי והפגנת חוסר הבנה מוחלט של הסוגיה הרפואית ועיקריה", ובהוצאת לשון הרע על הדסה.
"כל תכתובת בין עורך דין ללקוחותיו חוסה תחת חיסיון מוחלט על-פי הוראות החוק. אין כל סייג ואין כל חריג לכך. החיסיון הוא של הלקוח, הסתדרות מדיצינית הדסה, והיא לא מוותרת עליו. אלו הן מושכלות יסוד של הדין", אומרת הדסה. לטענתה, התובעים יודעים שטענותיהם חסרות בסיס ולכן הם מנסים לייצר "אווירה" שתשפיע על ויצמן.
לדברי הדסה, טענות התובעים היו שקריות ומדובר בתובעת שסירבה לקבל טיפול ולאחר מכן הכחישה את הרישומים הרפואיים בעניינה. היו אלו התובעת ובעלה שסירבו לערוך ניתוח קיסרי, והצוות הרפואי חש תסכול אדיר עקב כך - היא מוסיפה. הבקשה הנוכחית, טוענת הדסה, מתבססת על הידיעה של יצחק שבה יש "ציטוטים חלקיים ביותר, מגמתיים ומסולפים של אותה תכתובת חסויה". הדסה רק מאשר, כי אכן מדובר בציטוטים מתוך מסמך של רוזן-זינגר שכותרתו "הערכת סיכון מפורטת".
עוד אומרת הדסה כי העובדות המונחות בפני בית המשפט סותרות את הטענה לפיה בוצע שינוי בדיעבד ברישום שעות ניתוק המוניטור, והדבר לא היה ולא נברא. לא הייתה מחלוקת על כך שהמוניטור נותק ל-45 דקות, ורק מי שאינו מכיר את העובדות יכול לטעון שהן שונות מכפי שפורט בפני בית המשפט. לבסוף אומרת רוזן-זינגר כי ב-24 שנות עיסוקה בתיקים רפואיים, היא מעולם לא הסתירה מידע כלשהו מבית המשפט, והפגיעה הקשה בה אינה ראויה לתגובה.
