אזרחי אירן הולכים מחר (יום ו', 19.5.17) לקלפיות כדי לבחור את נשיאם הבא. על-פי סקר שנערך בשבוע שעבר, 67% מהנשאלים אמרו ש יצביעו בבחירות. בבחירות הקודמות, שיעור ההצבעה עמד על 73%. לפי סקרים המעודכנים לתחילת השבוע, הנשיא הנוכחי חסן רוחאני זוכה ל-28% מהקולות, ואיברהים ראיסי - ב-12%. מוחמד באגר קליבאף זכה ל-9%, אך לאחר פרישתו מהמרוץ השבוע - כאשר סביר שקולות אלו יעברו לראיסי.
כמו בארה"ב, גם באירן ישנן מספר דרישות כדי שאדם יהיה זכאי להיחשב כמועמד לנשיאות: זכר, ממוצא אירני ובעל אזרחות אירנית. הוא צריך להיות מוסלמי שיעי תריסרי (שם של זרם מרכזי בשיעה) אדוק. דמות פוליטית מוכרת, בין הגילאים 75-25 וללא תיק פלילי.
מוסד שנקרא "סוכנות הפיקוח על הבחירות" (EMA) של מועצת שומרי החוקה הוא המאשר את המועמדים. סיבת פסילתו של מועמד לא מפורסמת לציבור, אך היא מועברת למועמד עצמו. נשים שנרשמות כמועמדות נפסלות ישירות. הבחירות הן ישירות, והמנצח הוא זה המקבל לפחות 50% מהקולות. אם אף אחד מהמועמדים לא קיבל רוב מוחלט, שני המועמדים המובילים עולים לסיבוב שני, שנערך שבוע לאחר הסיבוב הראשון.
נשיא אירן הוא הדמות השנייה החזקה במדינה, אחרי המנהיג העליון. הנשיא הוא שממנה את הממשלה, מפקח על פעילותה ומתאם אותה. הוא שאחראי גם לנושא החוץ במדינה. אולם, לנשיא אין שליטה על הצבא וכוחות הביטחון, דבר הנמצא בלעדית באחריות המנהיג העליון. הנשיא ממנה את שרי המודיעין וההגנה, אך הדבר דרוש אישור של המנהיג העליון, לפני הצגת המועמדות בפרלמנט.
בבחירות הנוכחיות היו שישה מועמדים, וכעת נשארו ארבעה. אחד הפורשים הוא קליבאף, ראש עיריית טהרן שזו ההתמודדות השלישית שלו לנשיאות ונחשב אחד המועמדים המרכזיים. הוא פרש מהמרוץ באמצע השבוע, והעביר את תמיכתו לראיסי.
המועמד המרכזי הראשון הוא רוחאני, יליד 1948 שבא ממשפחה דתית בעלת נגיעה פוליטית. אביו נעצר יותר מ-20 פעמים עד המהפכה בשנת 1979, בשל הפגנות נגד השלטון. הוא בעל שני תארים במשפטים, אחד מאוניברסיטת טהרן והשני מאוניברסיטת גלאזגו. בשנת 1973, לאחר שקיבל את התואר מאוניברסיטת טהרן, התגייס לצבא.
דרכו הפוליטית של רוחאני החלה בשנות ה-60, כאשר נשא נאומים נגד שלטון השאה, בגינם נעצר מספר פעמים. לאחר המהפכה באירן סייע לבנות מחדש את הצבא האירני, ובשנת 1980 נבחר לראשונה לפרלמנט, שם כיהן עד שנת 2000. לאחר מכן, היה ראש צוות המו"מ של הנשיא מוחמד ח'אתמי, בשיחות מול
האיחוד האירופי על תוכנית הגרעין האירנית. מו"מ זה הביא להסכמה בנוגע להאטת תוכנית הגרעין, דבר שבוטל למעשה עם היבחרו של מחמוד
אחמדינג'אד לנשיא אירן והתפטרותו של רוחאני. בשנת 2013 נבחר רוחאני לנשיאות לראשונה. כמו במדינות רבות, גם באירן לא ניתן להתמודד יותר מפעמיים ברציפות לתפקיד הנשיא.
המועמד השני הוא איש הדת איברהים ראיסי, יליד 1960 המשמש כיום כיו"ר של אחת מקרנות הצדקה הגדולות באירן. הוא בעל תואר שני בחוק בינלאומי ותואר דוקטור במשפט האיסלאמי. בשנת 1981 מונה לתובע בעיר כאראג', העיר הרביעית בגודלה באירן, וגם לתובע בעיר המדאן, הרחוקה ממנה ב-300 ק"מ בין שתי הערים. לאחר ארבעה חודשים מונה לתובע במחוז המדאן.
לאחר מספר שנים מונה ראיסי לתובע בעיר טהרן ומשך את תשומת ליבו של המנהיג העליון דאז האייתוללה ח'ומייני, שנתן לו מינוי מיוחד לעסוק במשפט בחלק ממחוזות אירן. בשנת 1988, היה אחד מארבעת האנשים שהיו מעורבים בהוצאתם להורג של אסירים פוליטיים במדינה, דבר שזיכה אותו בכינוי "התליין". ראיסי לא התייחס פומבית לנושא. לאחר מותו של ח'ומייני בשנת 1989, מונה שוב לתפקיד התובע בטהרן, והחזיק בתפקיד עד שנת 1994 כאשר מונה לראש משרד החקירות. ראיסי כיהן גם כסגן שר המשפטים וכיועץ המשפטי לממשלת אירן, תפקיד בו החזיק עד 2016, לאחריו מונה ליו"ר קרן הצדקה אסטן קודס רזאווי.
