ועדת הכספים החלה לדון (יו ג', 23.5.17) בהצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, שמטרתה להכניס תחת משטר הפיקוח של רשות ניירות ערך את המוצר הפיננסי שתפס תאוצה ניכרת בשנים האחרונות; תעודות הסל. מדובר במוצר פיננסי מסוג תעודת התחייבות שמנפיקים גופים מנהלים באופן הדומה להנפקת אגרות חוב.
לאחר שהצעת החוק תאושר, שם המוצר שמעתה יחול עליו פיקוח מלא של רשות ניירות ערך כאמור, ישונה מ'תעודת סל' ל-'קרנות סל' וייכנס תחת משטר פיקוח של רשות ניירות ערך. התכלית היא מחד-גיסא, להגביר את הביטחון של השקעות הציבור ובכך גם את יציבות שוק ההון הישראלי, שתעודות הסל מהוות נתח משמעותי בו, מעל 100 מיליארד ₪ של הציבור. מאידך-גיסא, הרפורמה 'תפצה' את המנהלים על המעבר לעולם של פיקוח ע"י מתן ודאות רגולטורית למספר שנים קדימה, תוך
הבטחה שלטונית של הימנעות משינויים בכללי המשחק באמצעות רגולציה לפרק זמן של מספר שנים.
מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, דודו לביא, הסביר את התכלית של הצעת החוק וציין, כי "מדובר באחת מיוזמות החקיקה החשובות של השנים האחרונות בתחום שוק ההון. מדובר ב-100 מיליארד ₪ מכספי הציבור שמנוהלים בתחום תעודות הסל. הרפורמה באה להכניס את המוצר הפיננסי הזה בפיקוחה של רשות ניירות ערך והיא יוצרת איזון נכון בין האינטרס של הציבור, המשקיעים, לבין האינטרס של החברות המנהלות. הסדר ראוי שמשרת את עניינם של כל הגורמים ומעל לכל של הציבור הרחב. אנחנו רואים חשיבות רבה ביצירת ודאות רגולטורית עבור הגופים המנהלים ויו"ר רשות ניירות ערך אף מתחייב לשמור על תנאי ההסדר בשנים הקרובות".
לביא הוסיף: "בליבת המהלך - לקחת פעילות עסקית קיימת במתכונת של חוב ומעבירים אותה לסוג חדש של הסדרה ופיקוח. המהלך נועד לייצר לגופים שפועלים כמנהלי תעודות סל ודאות רגולטורית ולא יהיו תיקונים תכופים. כיום יש כ-700 מוצרים של תעודות סל, מספר חסר תקדים יחסית לגודל שוק ההון הישראלי בהשוואה בינ"ל, כי אין דבר כזה בעולם". עיקרי הרפורמה הסביר נוגעים ל"מעבר מעולם מתחייב לעולם השקעות. לתת ודאות גם למשקיעים והדבר כולל רכיב ייחודי - קביעת רצועת ביטחון על ההשקעה, בגובה שמנהל תעודת הסל, 'קרן הסל' לעתיד, מגדיר שוליים מעל ומתחת לתשואת המדד, באופן שתיתן ודאות גבוהה יחסית שהמשקיע יקבל את תשואת המדד לפחות. גיבשנו מודל שלא יוביל לכך שהתעשיה הזו, שהיום היא מאוד רווחית, תמשיך להיות רווחית. כיום מתקיים לגביה משטר של גילוי אך ללא פיקוח ממשי. אך אם חברה מתנהלת באופן שחושפת את המשקיעים לסיכונים, הכלי היחיד של רשות ניירות ערך כיום הוא כלי הגילוי. אך בעולם הפיקוח המשחק הוא אחר; אפשר להפעיל סמכויות שקיימות בידי הגוף המפקח, רשות ניירות ערך, ולחייב את השחקנים לשנות ולתקן, וניתן לבוא לכנסת לשנות כללים. החוק הוא רק מסגרת והתקנות יביאו למימוש. התקנות אמורות לשקף בדרך של המרה וניסוח של יומיום את החוק".
יו"ר איגוד תעודות סל, בועז נגר: "הרפורמה חשובה. אין ספק שהיא חשובה למשקיע ותיתן לו מצב בטוח יותר מבלי לפגוע לו בתשואה, כי קל לתת יותר ביטחון תוך פגיעה בתשואה, ברווחים, אך כאן למרות הגברת הביטחון של כספי המשקיע, הדבר לא יתבטא בהעלאת דמי הניהול ובהפחתת רווחיו. לנו היא קשה, אבל אנחנו תומכים ברפורמה הזו. כי הרפורמה הזו קובעת עקרונות לטובת המשקיע ואנו נדרשים לשינוי משמעותי לטובת עמידה בסטנדרטים החדשים. צריך לגייס יותר עובדים, תהליכי עבודה שונים, שינוי דרמטיים במהלך חיי החברה, אך נעשה אותו כי מכירים בחשיבות הרפורמה הזו".
מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, יוליה מרוז: "זו אומנם רפורמה בתעודות הסל בלבד, אך זה אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של בתי ההשקעות בישראל ומשפיע על כלל הפעילות. מדובר ברפורמה קולוסאלית על כלל הפעילות העסקית. הדברים מובאים לכאן בצורה מוסכמת, צריך לתת דגש על האמירה החשובה של דודו לביא, של אופק רגולטורי ודאי לגבי רפורמה כה משפיע. חשוב מאוד מבחינת המבט קדימה עבור התעשיה שלא ייעשו דברים שייפגעו ברפורמה הזו בטווח הנראה לעין".
יו"ר איגוד מנהלי הקרנות, אלי בבלי הביע אף הוא תמיכה ברפורמה: "אנחנו תומכים במהלך, אך בכפוף לתקנות שיובאו בהמשך לאישור ועדת הכספים, שטרם ראינו אותן. כי התקנות הן מקנות להצעת החוק את הפן הממשי, כיצד ייראו פני הדברים בפועל".
בעקבות דבריו של בבלי, הבהיר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה), ש"בכל מקרה התקנות יובאו לכאן, לוועדת הכספים, לצורך אישורן ואז נוכל לעמוד על טבען ועד כמה הן נצמדות לעקרונות של החוק החדש והרפורמה בכללותה. ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בהגברת הביטחון של כספי המשקיעים, הן לטובת שוק ההון ויציבות המשק והן להבטחת כספי הציבור. מאידך-גיסא, אנחנו רואים חשיבות רבה בהטחת היכולת לקיים עסקים ולהתנהל במציאות ודאית לאורך שנים קדימה, עבור הגופים הפיננסיים".
בדיון היום הוועדה השלימה את הקראת רוב סעיפי הצעת החוק ובזמן הקרוב היא צפויה להשלים את הקראת החוק כולו ולהצביע עליו. לפי שעה מסתמנת תמיכה מלאה ברפורמה וועדת הכספים צפויה כאמור לאשר אותה.
