שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-22.5% בקרב בני 21 שנים ומעלה, עלייה של 2.7% לעומת השנה שעברה. 31.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו- 15.8% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעור העישון בקרב גברים בישראל גבוה מהממוצע הכולל במדינות
האיחוד האירופי (25.6%), מדורג 12 מתוך 35, אך שיעור העישון בקרב נשים בישראל נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (16.9%) ומדורג 20 מתוך 35 - כך עולה מהדוח השנתי על מצב העישון בישראל לשנת 2016 שמפרסם (יום ה', 1.6.17) משרד הבריאות.
שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הערבית הוא 23.4% לעומת 22.3% באוכלוסייה היהודית, ושיעורי העישון המשוקללים לגיל הם 27.8% בקרב גברים יהודים, 17.7% בקרב נשים יהודיות, 43.9% בקרב גברים ערבים ו- 9.8% בקרב נשים ערביות. בהתאם לנתונים אלו, מוערך מספר המעשנים בישראל בכמיליון ומאתיים אלף מעשנים.
נמשכת הירידה בשיעורי העישון בקרב בני נוער הדוח השנתי מציג נתונים מעודכנים על העישון בקרב בני נוער, מסקר "מב"ת צעיר" של משרד הבריאות לשנים 2015-2016 עולה כי בגילאי חטיבת ביניים שיעורי המדווחים על עישון של סיגריות היה 2.6% מהבנים היהודים ו-1.7% מהבנות היהודיות, לעומת 1.2% ו-0% בקרב בנים ובנות ערביים, בהתאמה. שיעור זה עולה בגילאי תיכון ל-14.4% מהבנים היהודים ו-7.1%% מהבנות היהודיות לעומת 10.6% ו-0.8% בקרב בנים ובנות ערביים, בהתאמה. למרות שלא היינו רוצים לראות כלל עישון בקרב בני נוער, ניתן לשאוב עידוד מן המגמה הכללית הנמשכת של ירידה בשיעורי העישון בקרב בני נוער כמו גם בקרב המתגייסים לצה"ל.
עם זאת שיעורי עישון הנרגילה גבוהים ועולים עם הגיל. בקרב תלמידי כיתות י"א ו-י"ב, כ-39% מהבנים והבנות במגזר היהודי ניסו לעשן נרגילה וכן 42% מהבנים והבנות במגזר הערבי.
מדיווח של צה"ל עולה כי שיעור העישון בעת הגיוס לצה"ל בשנת 2016 עמד על 24.8% בקרב המתגייסים ועל 14.9% בקרב המתגייסות, נתונים המצביעים על ירידה משמעותית לעומת הנתונים הקודמים של שנת 2012 (30.6% בקרב מתגייסים ו-23.3% בקרב המתגייסות).
צו של שר הבריאות שנכנס לתוקף בפברואר 2016 אסר על עישון בכל שטח מוסד החינוך, הן במבנה והן בחצר, וכן בטווח של עשרה מטרים מהכניסה לבית הספר, במטרה לצמצם ככל הניתן את חשיפת התלמידים, המורים והמבקרים לעישון כפוי. חוזר מנכ"לית משרד החינוך בנושא הופץ לכל מנהלי מוסדות החינוך, ומשרד הבריאות יצא בקמפיין להעלאת המודעות לחקיקה החדשה.
בתחום האכיפה מציין הדוח את הבעייתיות באכיפת החוק למניעת עישון ברשויות המקומיות וקורא לבחון דרכים חדשות לשינוי המצב.
חברות הטבק המשיכו גם בשנת 2015 להשקיע בעידוד וקידום העישון דרך פרסומות, חסויות, דיוור ישיר וקידום מכירות, ונרשם שיא השקעה של 63 מיליון ₪ בעידוד וקידום העישון בישראל.
בשנת 2016 חלה עלייה של 4% במספר המשתתפים בסדנאות גמילה מעישון בקופות החולים, ונרשם שיא של כמעט 27,000 מעשנים שפנו לגמילה, המהווים רק כ-2.2% מתוך כלל המעשנים.
מאז כניסת נושא הגמילה מעישון לסל הבריאות בשנת 2010, פנו 163,180 לגמילה בעזרת קופות החולים.
בדוח מוצגת ההשפעה של עיוות המס הקיים לגבי טבק לגלגול עצמי, הבא לידי ביטוי בהמשך עלייה בייבוא הטבק לגלגול לעומת ירידה בייבוא סיגריות, הפער הקיים גורם לפגיעה קשה ביעילותה של מדיניות המיסוי ככלי יעיל ומוכח לצמצום העישון ונזקיו, ולמניעת התחלת עישון בצעירים, וכן לאובדן הכנסות מצטבר של למעלה ממיליארד ש"ח בשבע השנים האחרונות. בכוונת שר הבריאות לפנות בימים הקרובים אל שר האוצר בדרישה להעלות את המס על טבק לגלגול.
הכנסות המדינה ממיסי קנייה על סיגריות וטבק לגלגול עצמי מגיעים לכ-6.34 מיליארד ש"ח, לא כולל מע"מ ולא כולל הכנסות ממוצרי טבק אחרים.
בחודש פברואר השנה פורסם דירוג של מדינות האיחוד האירופי, המבוסס על ציון שנקבע בהתאם למידת יישום המדיניות המומלצת למאבק בעישון. מבדיקה דומה של יישום המדיניות בישראל, קיבלנו את הציון 43.5 מתוך 100, המדרג אותנו במקום ה-28 מתוך 35.
