"מהלכי הממשלה בתחום האשראי הצרכני - נזק לציבור"

"הממשלה מובילה תהליך מאוד אגרסיבי של הנגשת האשראי למשקי הבית, אבל עושה את זה באופן לקוי שיגדיל את הסיכונים והוא זה שעלול לגרום נזק לציבור הלקוחות" - כך אמר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בדיון שהתקיים (יום ב', 5.6.17) בוועדת הכספים של הכנסת על הגידול באשראי למשק בית בישראל. פרל הסביר כי הממשלה מובילה מהפכה בשוק האשראי הצרכני שכוללת צעדים כגון עידוד כניסתם של גופי אשראי חוץ בנקאיים חדשים לשוק הצרכני; מתן אפשרות גיוס כספים משוק ההון לחברות חוץ בנקאיות; הפרדת חלק מחברות כרטיסי האשראי מהבנקים; וסדרת חוקים שיסייעו להפיץ מידע על הלקוחות ועל מוצרי השוק באמצעות מנגנונים דיגטליים. "את התהליך הזה מבצעת הממשלה עם שתי לקויות משמעותיות ביותר: הראשונה היא הקמת מאגר נתוני אשראי על אזרחי ישראל שלא יכלול מידע על ההלוואות שהם לוקחים וייקחו מגופים חוץ בנקאיים. "התוצאה", אמר פרל, "לא תאפשר לדעת באמת מה סך החובות של לקוח שמבקש הלוואה, מה יכולת הפירעון שלו, וכמובן - תגדיל את הסיכון שלו משמעותית. הבעיה השנייה היא האופן שבו בחרה הממשלה לעודד את חברות האשראי החוץ-בנקאיות להגדיל את היקף ההלוואות שלהן למשקי בית". פרל הסביר כי משרד האוצר מוביל רגולציה שמבטיחה מענק של 15 מיליון שקל לגוף חוץ-בנקאי שיצליח לחצות את רף של מיליארד שקל של הלוואות צרכניות. "מנגנון כזה שמעודד להגדיל נתח שוק", אמר פרל, "הוא תמריץ קלאסי להגדיל סיכון, ולמעשה יממן את כשלי האשראי של המלווים באמצעות המענק הממשלתי". פרל ציין כי ניתוח עליית היקפי האשראי הצרכני לבנקים, בהשוואה עולמית, מלמד כי התמונה הכוללת של איכות תיק האשראי הבנקאי בישראל מצוינת. שיעור החובות הפגומים ביחס לכל האשראי בישראל מגיע ל-1.9%, בעוד שהממוצע בעולם עומד על 6.1% (נכון לשנת 2015). "גם כשמשווים את היחס בין היקף האשראי הצרכני לתוצר, ישראל נמצאת במקום נמוך לעומת רוב מדינות המערב", אמר פרל. יו"ר העמותה לצמצום פערים, יורם מועלמי: "יש פה מנגנון שלם מ-2011 של הסטת הלוואות למגזר הפרטי, הלוואות לכל מטרה דרך קווי אשראי דרך האינטרנט וואטסאפים והלוואה בחמש דקות של בנק כלשהו ואיך יכול לבדוק ביטחונות תוך חמש דקות??!". יו"ר הקרן להגנה מהבנקים, ירון שגיא: "צריך להתחיל לחנך את הציבור ואת הילדים, מזה להיות אחראי ולא ליטול חובות לא אחראיים בעלי סיכון גבוה". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "מכיוון שמשנים את כללי המשחק בכל הנושא של האשראי והמשכנתאות, ייתכן שהגיע הזמן שהממשלה תחוקק חוק שיסדיר את העניין. למשל, אדם לוקח הלוואה באיזה מקום ולא יודעים מול איזה סיכונים עומד כי יש לו הלוואות מעוד מקומות ואת זה הבנק למשל לא יכול כיום לדעת בבואו להעמיד לו הלוואה נוספת". בטט מאגף תקציבים השיב לגפני: "מאגר המידע של נוטלי אשראי אמור לתת מענה בזה. בנק ישראל מקים כעת את מאגר נוטלי האשראי". חברי הכנסת בוועדה דרשו לקבל פירוט ודיווח על התקדמות הקמת המאגר. ח"כ גפני סיכם את הדיון: "ועדת הכספים מביעה דאגה מכך שחובות משקי הבית צמחו בשיעורים שלא היו בעבר, משכנתאות ונושאים אחרים ואנחנו תמהים על-כך שבחלוקה למשכנתאות מקום נמוך לעומת דברים אחרים פחות דרמטיים וחיוניים ממשכנתאות. אני דורש מבנק ישראל, מרשות הביטוח ושוק ההון ומהבנקים, להגיש לוועדה דוח מה מתכוונים לעשות בנושא, כי העולם הזה משתנה. יש כיום יותר גופים נותני אשראי. נדרש שיהיה מנגנון בקרה. שיגישו לנו דוח איך מתמודדים עם המצב ואיך מאחדים את הבקרה. ועדת הכספים תקיים מעקב בנושא".