המשטרה עיכבה שלא כדין מספר בני אדם שעברו באזור מצעד הגאווה בירושלים ביולי 2016, וזאת רק בשל חזותם הדתית או עמדותיהם הפוליטיות - נטען בתביעה נגדה שהוגשה לבית משפט השלום בעיר.
התביעה הוגשה בידי שבעה מן המעוכבים, חלקם קטינים. התובעים פותחים בציטוט דבריו של מפקד מחוז ירושלים, ניצב
יורם הלוי, שלטענתם מתמצתים את המדיניות הבלתי-חוקית שנקטה המשטרה: "לאור הלקחים של שנה שעברה, גם אם יהיו מעצרי שווא בסופו של דבר אנחנו מעדיפים את זה על פני רצח כמו שהיה בשנה שעברה של שירה בנקי".
לטענת התובעים, "המשותף לכלל התובעים היא העובדה כי כולם הינם דתיים, בעלי חזות דתית שכל חטאם היה לעבור באזור מצעד הגאווה. חלקם עברו באזור במקרה, חלקם עברו באזור בדרך לביתם או לעבודתם וחלקם, שומו שמים, היו בדרך להפגנה שאושרה בידי הנתבע 2 [הלוי] כנגד המצעד. רק בשל חזותם/ השקפתם/ עמדתם הפוליטית/ הכיפה שעל ראשם/ החצאית שלבשה/ הפאות וכן הלאה החליטה המשטרה לשלול את חרותם ולפגוע בזכויות היסוד שלהם משל היינו מדינת עולם שלישי".
התובעים מוקיעים את רצח שירה בנקי, "אך אל לנו להכליל מחנה שלם עם אותו רוצח, נקיטת מדיניות כזאת, משרתת רק מטרה אחת, מטרתו של הרוצח". התביעה מתארת כיצד בדקו השוטרים האם התובעים מופיעים באלבום שהיה בידיהם, ערכו עליהם חיפושים בלתי חוקיים, עיכבו אותם ללא עילה, אזקו אותם ללא צורך, כינו אותם בשמות גנאי, איימו עליהם והפרו את הכללים הנוגעים למעצר קטינים.
השבעה תובעים מהמשטרה פיצוי כולל של 122,500 שקל. התביעה הוגשה גם אישית נגד המפכ"ל
רוני אלשיך, יורם הלוי ומספר שוטרים וקצינים. התובעים מיוצגים בידי עו"ד
איתמר בן-גביר וטרם הוגש כתב הגנה.
