בנק רשאי לאסור פעילות בביטקוין

בנק רשאי לאסור על לקוחו לנהל בחשבונו פעילות בביטקוין או במטבע וירטואלי אחר - קובע (6.6.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי. חברת ביטס אוף גולד ניהלה חשבון בבנק לאומי בתל אביב ובאמצעותה פעלה בהיקף נרחב בביטקוין, עד שבחודש מאי 2015 דרש ממנה הבנק להפסיק פעילות זו. החברה פנתה לבית המשפט, בטענה שדרישת הבנק נוגדת את הכללים המחייבים אותו שלא למנוע מלקוחותיו את שירותיו, אך אטדגי דחה את התביעה. תחילה אומר אטדגי, כי לאומי אומנם הודיע מראש לחברה שאינו שבע רצון מפעילותה בתחום זה, הביע את התנגדותו העקרונית ומדי פעם פעל כדי למנוע זאת בצורה מעשית. אולם הבנק לא פעל בצורה שיטתית - שכן הוא עצמו טרם הגיע למסקנה ברורה בנושא. לדעת אטדגי, היה על לאומי להודיע לחברה בצורה ברורה ובכתב מהי עמדתו, בלא להסתתר מאחורי אמירות בעל-פה הפותחות פתח לחילוקי דעות עתידיים. בלב פסק הדין עומדת הודעה נדירה שפרסמו בפברואר 2014 בנק ישראל, משרד האוצר, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון, בה הזהירו מפני הסכנות הכרוכות במסחר בביטקוין. בין היתר הצביעו הרגולטורים על אפשרות של שימוש בו להלבנת הון, למימון טרור ולמעשי מרמה, והזהירו מפני התנודתיות הרבה הכרוכה במסחר בו ומפני חשיפת המסחר לפעילות של האקרים. "אם בנק ישראל מתקשה להכריע בסוגיה העקרונית, מה לנו כי נלין על המשיב, או על כל בנק אחר? הבנק מצוי, אפוא, במצב של 'אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי'", מסביר אדטגי: אם יתיר לסחור בביטקוין - הוא עלול לעבור על חובותיו לפי חוק איסור הלבנת הון; ואם יאסור - הוא עלול להפר את חובותיו לפי חוק הבנקאות. במצב זה, כל החלטה של לאומי - לרבות איסור המסחר - נמצאת במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. את ביטס אוף גולד ייצג עו"ד שלומי גולן, ואת לאומי - עוה"ד אסף סמואל ונועם בר-דוד.