ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון - הגנה על ילדים נפגעי עבירות מין או אלימות בעת מתן עדות בבתי המשפט), התשע"ו-2016, ביוזמת ח"כ יפעת שאשא ביטון ונוספים.
הצעת החוק קובעת מספר הסדרים משלימים ונוספים, בעיקר בעניינים הנוגעים למתן העדות בבית המשפט. בין היתר לפי ההצעה במקרה בו התיר חוקר ילדים עדותו של ילד, יהיה חוקר הילדים נוכח בעת מתן העדות בבית המשפט, כמו-כן תיאסר חקירה נגדית של ילד נפגע עבירה ישירות על-ידי הנאשם - רק סניגור יהיה רשאי לחקור את הילד. עדות הילד תישמע ביום אחד ובמקרה שלא ניתן לעשות כן, ישמע בית המשפט ככל האפשר את עדותו ברציפות, יום אחר יום. עדות הילד בבית המשפט תיגבה לא יאוחר מ-90 ימים ממועד הגשת כתב האישום.
ח"כ יפעת שאשא ביטון: "החוק הוא תולדת סדרת דיונים על הפגיעה המינית בקטינים. מאוד קשה להגיע להעמדה לדין כשהעדות לא מספיק בשלה או כשאין ראיה מסייעת והילדים מופקרים. ככל שנביא יותר ילדים לבית המשפט להעיד נוכל למצות את הדין עם יותר פוגעים. כל יום שעובר אנחנו חוטאים לעוד ילד".
רונית צור מנהלת השירות לחקירות ילדים במשרד הרווחה: "ילדים שנפגעו מינית יכולים להעיד בבית המשפט אם נותנים להם תנאים נכונים. לחוקר יש יכולת להעריך את כוחות הילד ואם ניתן את התנאים זה יאפשר לתת עדות קוהרנטית וטובה. היום מעט מאוד ילדים מעידים כי הם ממתינים זמן רב מאוד עד לעדות וזיכרונם נפגע, הם נפגשים בבית המשפט לא אחת עם הנאשם ומתמוטטים, הם עומדים שעות מול חקירה נגדית שאינה מותאמת. לעומת זאת, ילדים שמצליחים להעיד היטב זה משפיע על יכולתם להתחיל להשתקם".
עדות של ילד בבית המשפט תיגבה עד 90 יום ממועד הגשת כתב אישום חלק מרכזי בדיון נסב סביב הגבלת פרקי זמן העדויות לאחר שנודע כי הוסכם בין הממשלה ליוזמת החוק ח"כ שאשא ביטון כי הסעיף הקובע שעדותו של ילד בבית המשפט תיגבה עד 90 יום ממועד הגשת כתב אישום יוסדר במסגרת נוהל ולא בחקיקה וכי ההצעה כי בית המשפט ייתן פסק דין בתוך שנה מהגשת כתב האישום לא תיכלל כלל בחקיקה או בנוהל.
יו"ר הישיבה ח"כ
יעל גרמן: "המחקר של רונית צור מעיד שזה קריטי, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ שאשא ביטון העידה שזו אחת הסיבות לחקיקת החוק. למה הנוסח שונה?" היא הציעה שלא להביא את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית לפני שהנוהל יובא בפני הוועדה. "אם הנוהל לא יתאים, נפתח דיונים ונשנה".
עו"ד
ורד וינדמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "מניסיון רב שנים הימשכות ההליכים זו אחת הרעות החולות ביותר שיש להן השלכות משמעותיות על המצב הנפשי ועל היכולת להתפנות לטיפול. להשאיר עניין כל-כך מהותי לנוהל, המשמעות היא שהדבר כמעט לא יקרה. יש פער גדול בין נהלים לחקיקה ראשית. זו אולי התרומה הרבה ביותר לילדים נפגעי עבירה. מרגע שהילד מגיש תלונה ועד שמוגש כתב אישום חולפים חודשים ארוכים. יש מקרים שנוכח הגיל קובע חוקר שהילד לא יעיד ואז חולף הזמן ובגיל 14 הוא כבר צריך להעיד. אם לא יטופל חלוף הזמן אנחנו מפספסים".
חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט: "אין חולק שעדות קטינים זקוקה להתייחסות מיוחדת ולכן לפני שנה גם בעקבות המחקר, פגישה עם ח"כ שאשא ביטון, שרת המשפטים ודיוני ועדת החוקה, הוקם בהנחיית נשיאת העליון צוות שופטים ונציגים שונים. הצוות הציע טיוטת נוהל נשיאה שמסדיר את כל נושא עדות הילדים ולא רק את המועד. הטיוטה עברה אישור עקרוני של הנשיאה ולאחר הדיון כאן יועבר לאישורה הסופי. נראה לנו נכון שכל אופן ניהול ההליך המשפטי יהיה בהנחיות פנים שיגיעו מהמערכת לשופטים. בתוך הנוהל נהיה מוכנים להוסיף הוראות פיקוח לפיהן שופטים יצטרכו לדווח לנשיא שידווח לנשיאה. זה יאפשר פיקוח על יישום הנוהל.
עו"ד דפנה פינקלשטיין מפרקליטות המדינה אחראית לנושא נוער: "זה מעורר קשיים מהותית ותקציבית, נתנגד להגבלת הזמן מהגשת תלונה עד כתב אישום ונכנס ישיבה מערכתית של פרקליטי המחוז כדי לקבל תמונה מבוססת שתתקף את ההתנגדות. בשל בעיית פרסום אין דרך ליצור מאגר אחיד, אך ננסה לקבל תמונה על סמך מקרים". יו"ר הישיבה ח"כ גרמן: "אני נדהמת שאין שום מסד נתונים. אין שום מניעה שיירשמו פרטי העבירות מבלי לחשוף". ח"כ שאשא ביטון: "רוב התיקים נסגרים כבר בפרקליטות והם לא יודעים לומר כמה תיקים נבדקו. בשם הפרטיות אנחנו שוכחים להגן על מי שצריך".
שיהיה ברור שהילד לא מחכה עם מי שפגע בו חברות הוועדה התנגדו להגדרה של חדר המיועד להמתנת קטינים המעידים בפני בית המשפט שיהיה רק "במבנה חדש":
ח"כ שאשא ביטון: "למה מבנה חדש? זה תוחם את האפשרות רק למבנים חדשים ומשאיר את הפריפריה בחוץ. כשמדברים על חדר המתנה, מכניסים את הילד פעמים רבות גם לחדר המזכירות. למה שלא יהיה ברור שהילד לא מחכה עם מי שפגע בו. למה כל מה שקשור להנהלת בית המשפט הוא רק בנוהל. זה באמת עניין עקרוני ואלחם על כך שלא יהיה מפגש גם אם זה מאושר כך בקריאה ראשונה".
יו"ר הישיבה ח"כ גרמן: "זה נושא עקרוני שיורד לשורשו של בטחונו האישי ויכולתו של הילד להעיד, עד כדי השפעה על תוצאות המשפט. אנחנו לא מקבלים את הנוסח ונצביע עליו תוך מחאה. אין לי ספק שכל מי שיושב סביב השולחן דואג לטובת הילדים אבל אבקש שלקראת קריאות שנייה ושלישית תגיעו להסכמות שייטיבו וישפרו את מה שנעביר".
תמכו בהצעת החוק: יו"ר הישיבה ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) וחברות הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו) ו
מרב מיכאלי (
המחנה הציוני)
