שרת המשפטים,
איילת שקד, הגישה לממשלה את הדוח השנתי בדבר יישום חוק
חופש המידע לשנת 2016. לפי הדוח, בשנת 2016 הוגשו ליחידות ממשלה 6,659 בקשות חופש מידע, עלייה קלה משנת 2015, אז הוגשו 6,478 בקשות. עוד עולה מהדוח, כי למרות שטופלו כ-91% מהבקשות - עלייה של כ-6% משנת 2015 - היקף המידע שנמסר דווקא קטן ב-7.5%. בעוד שבשנת 2015 נמסר המידע ב-81% מהבקשות, בשנת 2016 נתון זה עמד על 73.5% בלבד.
ממצאים מרכזיים מהדוח:
- בשנת 2016 הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע 185 תלונות נגד משרדי ממשלה, עלייה של 42% משנת 2015. ב-41 מקרים, נדרשה היחידה להוציא לרשויות הנחיה לתיקון ליקויים. כשליש(!) מהנחיות אלו נמסרו למיכל ריבלין, הממונה במשרד להגנת הסביבה, שגילה חוסר נכונות למסור מידע כפי שדורש החוק. מדובר בנתון מטריד.
- הרשויות שבלטו לטובה במענה לבקשות הן הרשות לכבאות והצלה שמסרה מידע ב-99% מהמקרים, רשות המים והביוב שמסרה מידע ב-95% מהבקשות ורשות האוכלוסין וההגירה שמסרו מידע ב-92% מהבקשות.
- שלוש הרשויות שמסרו את כמות המידע הנמוכה ביותר במסגרת בקשות חופש מידע, הן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הביטחון.
- גם השנה הוגשה למשרד הבריאות כמות הבקשות הגדולה ביותר, המהווה כ-12% מכלל הבקשות שהוגשו לממשלה. המשרד בלט לטובה, כמו גם המשרד לשירותי דת.
- 19 רשויות לא העבירו דיווח ממונה ליחידה הממשלתית כנדרש, ביניהן ארבעה משרדי ממשלה: משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התרבות והספורט והמשרד לירושלים והמורשת.
- העילה המרכזית לפיה נדחות בקשות למידע היא "לא ניתן היה לאתר את המידע" (22%). לאחריה העילה המרכזית היא "המידע נוצר בידי רשות אחרת" (14%) ו"הקצאת משאבים בלתי סבירה" (9%).
- 62% מכלל הבקשות נענו בתוך 30 יום (המועד הראשוני למתן מענה לפי החוק), וב-5% מהמקרים, התשובות ניתנו בחריגה מסד הזמנים המקסימלי שקבע החוק (120 יום).
- בשנת 2016 הוגשו 252 עתירות נגד דחייה של בקשות חופש מידע, עלייה של 58% משנת 2015. מתוכן, 46% הוגשו נגד הממשלה. ב-180 עתירות ניתנו פסקי דין והחלטות סופיות (עלייה של כ-40%). כמות העתירות שנדחו עלתה ב-14% ביחס לשנה הקודמת.
- כ-600 רשויות נוספות הצטרפו למערכת הגשת הבקשות המקוונת מהאתר המרכזי לחופש המידע.
צווארי בקבוק ברשויות המקומיות ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, רבקי דב"ש: "לצערנו, לצד השיפור בתחום, והרצון של הממשלה לקדם פתיחת מאגרי מידע, אנו עדיין נתקלים בבעיות בתחום ניהול הידע והתרבות הארגונית. אנו תקווה שהשנה נצליח לשחרר עוד מספר צווארי בקבוק בנושא זה, ובראשם הצורך לפעול להגברת השקיפות ברשויות המקומיות, בסיוע השותפים המרכזיים שלנו במשרד המשפטים ומחוצה לו".
השרה שקד אמרה כי "שקיפות היא כלי שלטוני באמצעותו ניתן להגביר את אמון הציבור במקבלי ההחלטות, ולחזק שלטון החוק. פרשת ילדי תימן לימדה אותנו על אודות הנזק העצום שעלול להיגרם מהעדר חשיפת מידע שלטוני. דוח חופש המידע, המוגש זו השנה החמישית לממשלה, מציג את אופן יישום חוק חופש המידע על-ידי המדינה, עליה מוטלת אחריות מיוחדת לשמש דוגמה, ולתת דין וחשבון לציבור אותו היא משרתת"."
