משרד הבריאות נכווה קשות בפרשת רמדיה, כאשר עובדיו הועמדו לדין על לא עוול בכפיו - שכן היבואנים הם אלו שהעלימו ממנו מידע. "לכן אנחנו פועלים לתקן את החוק, כדי שמי שאינו אשם - שיהיה מוגן מתביעות". בשל כך, יש חשיבות למתן פירוט מלא של מרכיבי מזון - בתנאי שהדבר לא יגרום לסחבת מיותרת. כך אומר (יום ה', 12.6.17) שר הבריאות,
יעקב ליצמן, ביום עיון על רפואה מתקדמת שקיימו מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין והאגודה לרפואה ומשפט.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימן-טוב, ציין ששלושה גורמים משנים בצורה משמעותית את המערכת. הראשון: הזדקנות האוכלוסייה, כאשר מספר החוצים את רף גיל ה-75 יעלה ב-20,000 לשנה מתחילת העשור הבא. השני: עלייה במחלות כרוניות אצל ילדים וצעירים, כגון סוכרת וכבד שומני. השלישי: התייקרות הטכנולוגיות והתרופות.
יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, ח"כ שולי מועלם-רפאלי (אחות במקצועה), הבטיחה להוביל יחד עם משרד הבריאות את הסדרת מקצוע האחות בחוק. היא ציינה, כי כיום עובדות האחיות תחת טלאים של חקיקה והסדרה, חלקם עוד מהתקופה העותומאנית. לדבריה, מערכת הבריאות סובלת מתת-תקצוב - המוביל לעומס, חוסר בכוח אדם ופערים ניכרים בין המרכז לפריפריה, שהם בין הגורמים לתופעת הרפואה המתגוננת.
לדעת מועלם-רפאלי, הפתרון לרפואה המתגוננת איננו בחקיקה, הסובלת גם כך מעודף עצום, אלא בחינוך בלתי פוסק של אנשי הרפואה, שכן כיום אין שום חובה לרענן את הידע. מועלם-רפאלי סבורה, שיש שלוש קבוצות של רופאים המפנים לבדיקות-יתר וטיפולי-יתר: רופאים צעירים חסרי ביטחון שאין להם עם מי להתייעץ, רופאים ותיקים שאינם מוכנים להודות בחוסר ידע, ורופאים עצלנים שנשחקו במהלך עבודתם.
עו"ד
יצחק לוי, היועץ המשפטי של שירותי בריאות כללית, קרא לבתי המשפט להביא בחשבון - בבואם לפסוק פיצויים על
רשלנות רפואית - שהתשלום אינו בא מקופתה של חברת ביטוח פרטית, אלא מכספו של משלם המיסים ועל חשבון תקציב בריאות שהוא דחוק ממילא. הוא טוען, כי בתי המשפט מגדילים את הסכומים, מרחיבים את ראשי הנזק ומקלים בנטל ההוכחה המוטל על התובעים. הוא קרא להקים ועדה ציבורית שתמליץ על הגבלת סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית.
השופט בדימוס
אליעזר ריבלין, שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, סבור שאין לדבר על "רפואה מתגוננת" אלא על רפואה טובה מול רפואה לא-טובה. "רופא שמבצע פרוצדורה שאינה נחוצה, לא מבצע רפואה מתגוננת אלא רפואה לא-טובה שיוצרת עילת תביעה נגדו", הבהיר. לעומת זאת, מי שמבצע בדיקות על-פי מיטב שיקול דעתו המקצועי, גם אם הממונים עליו חושבים אחרת - הרי שמדובר על רפואה טובה.
לדעת ריבלין, בתי המשפט אינם צריכים להיות מי שיפעלו לצמצום תופעת הרפואה המתגוננת. בתי המשפט אינם צריכים להביא בחשבון שיקולים כלכליים וכלל-משקיים, ודאי שלא כשיקול מרכזי, אלא לפסוק בתביעות שלפניהם. ריבלין סבור, כי המחוקק הוא שצריך לטפל בבעיה; במקרים אחרים קבע המחוקק את היקף האחריות או את גדרה. לבסוף עמד ריבלין על החשיבות של יחסי אנוש טובים מצד הרופאים כלפי החולים, באומרו שהוכח שהם מקטינים את סיכוני התביעות.
מנכ"ל בית החולים מעייני הישועה, פרופ' מוטי רביד, הגיב באומרו שאיש אינו יכול להגדיר מהי רפואה טובה או לא-טובה. הוא ציין, כי הרפואה היא מדע לא מדויק וכי הרופאים מגששים באפילה מחדש בכל חולה, ולכן כל ניסיון להכניס אותה לתבניות נדון לכישלון או לפחות לוויכוחים אין-סופיים. "נוצר יחס מעין-חוזי, יותר מאשר יחסי רופא-מטופל. אנחנו היום מקצוע שירותי, לא מקצוע יוקרתי. אנחנו משרתים את המטופלים". עוד טוען רביד, כי הולך וקטן מספרם של המומחים הרפואיים השומרים על אוביקטיביות; רובם "ברגע שהם מקבלים קייס - הם נועצים מלתעות". בניגוד לדבריה של מועלם-רפאלי, רביד אינו סבור שניתן לבצע שינוי חינוכי.
