ועדת הכנסת דנה (יום ב', 12.6.17) בהצעת חוק אשר תרחיב את סמכויות הפיקוח של ועדות הכנסת ותאפשר להן לחייב גורמים נוספים להגיע לדיונים וכן להטיל עיצומים על גורמים שיזומנו ולא יתייצבו.
כיום מוסמכות ועדות הכנסת לזמן לדיון 'נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית' ואף לחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, 'זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על-פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט'. אי-התייצבות משמעותה עבירה משמעתית וניתן להעמיד בגינה לדין משמעתי. עם זאת, רבים מחברי הכנסת מביעים מורת רוח מהעובדה שבפועל, לדבריהם, רבים מהמוזמנים, בדגש על נציגי הפקידות הבכירה, לא מגיעים לדיונים ודבר לא נעשה בנידון.
כפי שנוסחה במקור, הצעת החוק מרחיבה את רשימת המחויבים בהתייצבות גם לבעלי תפקידים בתאגידים עירוניים ובכל גוף שהועמד על-פי חוק לביקורתו של
מבקר המדינה, ולחייבם לתת מידע על-אודות הגוף שאותו הם מייצגים. גם עמותות, חברות לתועלת הציבור, מוסדות להשכלה גבוהה שמתוקצבים על-ידי המדינה, חברות ציבוריות ואגודות שיתופיות יחויבו להתייצב במידה ונקראו, אך לא יחויבו במסירת מידע. עוד קובעת ההצעה, בדומה לקבוע בחוק מבקר המדינה, כי נשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת וכן
נושא משרה שיפוטית בעניין של שפיטה, לא יידרשו להתייצב בפני ועדה של הכנסת.
בנוסף מגדירה ההצעה עיצום כספי על מי שזומן ולא התייצב. העיצום לא יוטל מידית, אלא לאחר הליך מוגדר מראש: לאחר שגורם שזומן לא התייצב לדיון, רשאית הוועדה ברוב חבריה להוציא דרישה להתייצבות בכתב, וזאת בהתראה של שבועיים, חתומה על-ידי יו"ר הוועדה ולאחר קבלת אישורו של יו"ר הכנסת. הקנס, שעומד על כ-14,000 שקלים, יוטל על גורם שלא התייצב לאחר זימון זה, בכפוף להעמדה לדין פלילי והרשעה.
עם זאת, הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ
יואב קיש, כבר בראשית הדיון כי סעיפי ההצעה פתוחים לדיון. לדבריו "יש כיום בעיה בהתייצבות בוועדות הכנסת, נקודה. אנחנו כאן כדי למצוא מהו הפתרון הראוי לסוגיה והוויכוח ינוע סביב שני נושאים: על מי מחילים את החובה ומה עושים למי שמזומן ולא מגיע. בסופו תהיה כאן הצבעה שתיתן ביטוי לדעות של כלל חברי הוועדה, לא תהיה משמעת קואליציונית. מה שחברי הכנסת יחליטו זה מה שיקודם, כאן ובמליאה".
ח"כ
יואל חסון אמר בדיון: "אני בעד חיזוק מעמדה של הכנסת. הכלי הזה של חובת התייצבות יעיל בוועדה לביקורת המדינה. על-אף שהוא לא הופעל מעולם, עצם האופציה גורמת לאנשים להגיע. עם זאת, בעיני צריך לעשות את השינויים במשורה ולראות איך הם משפיעים על המערכת. ללכת קודם על גופים שהם נתמכים על-ידי המדינה. מי שמבקש כסף מהמדינה צריך להבין שהוא נכנס לסף של פיקוח". בנוסף, הציע ח"כ חסון שבמקום קנס כספי על גורמים מחוץ לשירות המדינה שלא יתייצבו, תאסור הכנסת על-כניסת לוביסטים המייצגים אותם בכנסת".
ח"כ
מרב מיכאלי אמרה כי "הבעיה היא מול הממשלה ולא מול האזרחיות והאזרחים. לבוא ולהיות חזקים על עמותות, ארגונים אזרחיים וחברות זה לא נכון. לכנסת כבר היום יש סמכויות רבות שהיא לא עושה בהן שימוש כי היא עבד נרצע של הממשלה. זה מעמיד אותנו בעמדה חלשה. אם היינו מעזים לעשות מה שאנחנו יכולים מול אותם גופים שלא מגיעים לא הייתה לנו שום בעיה של התייצבות".
ח"כ
דב חנין אמר "כולנו בוועדה הזו בעד לחזק את הכנסת, השאלה היא איפה ומול מי. בתוך מערכת המדינה, מול הממשלה וגופי ממשל אחרים- אני בעד. אבל מחוץ למערכת המדינה - לא. אנחנו לא צריכים כנסת שתשתרר על האזרחים והגורמים הפועלים במרחב האזרחי. המהלך הזה הוא אנטי ליברלי, מחזק את המדינה מול האזרח ומאפשר לרוב פוליטי בוועדה לעשות את המוות לאנשים שהקימו עמותה מסוימת שמרגיזה את הרוב ויצטרכו לבוא לפה כל שבוע במקום לעשות את עבודתם". לגבי חובת התייצבות לגופים כגון הבנקים וחברות הגז אמר "צריך להגיע למצב שהם צריכים אותנו יותר משאנחנו אותם. אם הם לא רוצים לבוא שלא יבואו. לנו צריך להיות את האומץ להחליט לגביהם מה שאנחנו רוצים. הם יצטרכו להגיע כדי להגן על האינטרסים שלהם".
הצעת החוק מבקשת גם לשמור על המצב הקיים בחוק, לפיו שר או מי שעומד בראש גוף שגורם מטעמו זומן לוועדה, יהיה רשאי להגיע בעצמו לדיון במקום אותו מוזמן. ח"כ
אלעזר שטרן אמר בהתייחס לסוגיה זו כי יש לבחון אפשרות לפיה חברי הכנסת יוכלו לחייב את המוזמן להגיע בכל זאת לדיון, שכן "יכול להיות מצב שבו לעולם לא נראה כאן את מפכ"ל המשטרה לדוגמא".
נציגי משרד המשפטים הביעו הסתייגות מהגדרת אי-התייצבות כעבירה פלילית. עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים הבהיר כי "כל עובדי המדינה צריכים להתייצב כאן על-פי חוק ולסייע לוועדות במסירת מידע, אבל כבר היום יש לכנסת כלים משמעותיים לטפל בעובד שלא מגיע. השאלה היא האם ניסו להפעיל את הכלים הקיימים או שרק הלינו על כך שהמוזמנים לא הגיעו. אם לא הופעלו הכלים הקיימים אין מה לדון במתן כלים נוספים". בתגובה לדברים אמר ח"כ קיש כי "אם יש למישהו רעיון אחר לסנקציה יעילה אני מוכן לשמוע, אבל לא ייתכן שלא תהיה ענישה, אחרת לא עשינו כאן כלום. אם זה יכול לעבוד בסנאט האמריקני אין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן. כליברל אני מנסה להגביל מנגנוני פיקוח על גורמים אזרחיים, אבל אני חושב שכאן מדובר במחיר נדרש ואיזון ראוי כדי לחזק את מעמדה של הכנסת".
לדיון הבא החליט ח"כ קיש לזמן את מ"מ נציב שירות המדינה, כדי לבחון מה הן האפשרויות להתמודדות עם אי-הגעה של עובדי ציבור לדיונים, בדגש על הפקידות הבכירה.
