בית המשפט העליון קובע (יום ד', 14.6.17), כי ככלל אין להחיל על ילדים בוגרים את הגדרת ה"תלויים" לצורך מתן פיצוי בעת מותו של הורה, אם כי השופטים נותרו חלוקים בשאלה עד כמה כן ניתן לראותם כ"תלויים".
החוק קובע, כי ילדיו של מי שנהרג בתאונת דרכים זכאים לפיצוי משום שהם היו תלויים בו מבחינה כלכלית. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת
יעל וילנר) דחה תביעה של ילדים בני 30 ו-38, נשואים ובעלי משפחות, לקבל פיצוי על מות אביהם בתאונת דרכים, למרות שטענו שסייע להם כספית בצורה שוטפת. בית המשפט העליון דחה את ערעורם.
השופט
יצחק עמית, שכתב את חוות הדעת העיקרית, אומר שהמחוקק לא התכוון להעניק פיצוי לבוגרים שכבר הקימו משפחות. הדבר נובע הן מלשון החוק והן מכך שכל קביעה אחרת - תוביל להתדיינויות אין-קץ. הוא בוחר בדרך ביניים בין הימנעות גורפת מפיצוי לבין הרחבת-יתר שלו, הקרובה יותר לאפשרות הראשונה:
"ילד יוכר כ'תלוי' ויוכל לזכות בפיצוי כתובע עצמאי רק אם הוא תלוי תלות ממשית בהוריו, היינו - נסמך על שולחנם וחסר יכולת להתפרנס כאדם בוגר. המבחן הוא מבחן מעשי של עצמאות מול תלות. הפרמטר הראשוני והעיקרי לבחינת קיומה של תלות הוא גיל הילד, שלכל הדעות מהווה אינדיקציה חשובה. במקרי גבול ניתן להיעזר בפרמטרים נוספים, כגון יכולת השתכרות, רכישת מקצוע וקיומו של תא משפחתי עצמאי.
"הכלל הרגיל הוא שילד עד גיל 18 נחשב תלוי בהוריו תלות מלאה, בתקופת השירות הצבאי הסדיר התלות פוחתת, ולאחר מכן הילד אינו נחשב עוד 'תלוי' בהוריו. במקרים מתאימים ניתן יהיה לפסוק פיצוי בגין אובדן תמיכה בתקופת הלימודים לתואר ראשון, שמא לעיתים גם לתואר שני. לעומת זאת, ילד מבוגר יותר שיבקש להכיר בו כתלוי, יידרש להראות נסיבות מיוחדות, כגון חוסר יכולת השתכרות בגלל מצב רפואי או נפשי".
השופט
נעם סולברג הסכים עקרונית עם עמית, אך הוא סבור שיש מקום למעט יותר הרחבה: "יש מקום להשתמש בגישה המצמצמת כחזקה המעניקה פיצוי לכל ילד עד גיל 18, ופיצוי מופחת עד לסיום השירות הצבאי או לימודי התואר. אולם, נכון בעיניַ לאפשר גם
לילדים בוגרים לחסות תחת הגדרת 'תלויים', אם יוכיחו כי פרנסתם - כולה או עיקרה - מסופקת על-ידי הוריהם. זאת, אף אם הילדים הם בעלי יכולת השתכרות, ואף אם פרחו מן הקן ועזבו את בית ההורים.
"עם זאת, בתביעה מעין זו, ראוי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הטוענים לתלות, בעוד באי הקטגוריה המצמצמת יחסו תחת
'חזקת תלות'. ודוק, לא בנקל יעמדו הילדים הבוגרים בנטל ההוכחה המוטל על כתפיהם בטענת התלות - עליהם להוכיח תלות של ממש בהוריהם, כאשר ללא תמיכת ההורים לא עמד להם מקור לקיום באופן עצמאי".
השופט
יורם דנציגר הסכים עם עמיתיו לגבי דחיית הערעור ואמר שאין צורך להכריע במחלוקת ביניהם לגבי גדר התמיכה לאחר השירות הצבאי או לימודי התואר הראשון. את המערערים ייצגו עוה"ד רועי סילפין וגל מגן, ואת ה"פול" - עו"ד ארנון אפרת.
