מספר פסקי הדין שנתן בית המשפט העליון בחודש האחרון נמוך ב-31% ממספרם בתקופה המקבילה אשתקד – מעלה בדיקת News1. בין 15 במאי ל-15 ביוני השנה ניתנו 66 פסקי דין, לעומת 96 בחודש במקביל בשנת 2016. ביחס לשנת 2015, בה ניתנו 105 פסקי דין, מדובר בירידה חדה עוד יותר של 37%.
הבדיקה התייחסה לפסקי דין בני שלושה עמודים ומעלה, שניתנו במותבים של שלושה שופטים. פסקי דין בני עמוד או שניים אינם נכנסים לגופם של דברים, והם מהווים דחייה על הסף, מחיקה בהסכמת הצד שפנה לבית המשפט או אימוץ פסק הדין של המחוזי בלא לדון בערעור לגופו. לפיכך, אין הם משקפים בצורה נאותה את עבודתם של השופטים.
יצוין, כי גם בדיקת כלל הפסיקה של בית המשפט העליון מצביעה על אותה מגמה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. השנה ניתנו 652 החלטות ופסקי דין – ירידה של 14% לעומת השנה שעברה וירידה של 8% לעומת אותה תקופה לפני שנתיים. ייתכן שהפער בשיעור הירידה – אך לא בעצם קיומה – נובע מכך שהשנה מצליחים השופטים להביא יותר צדדים לידי פשרות המייתרות מתן פסקי דין.
בפילוח התחומים בהם עוסק בית המשפט העליון עולה, כי רק בתחום הבג"צים נרשמה השנה עלייה בת 26% במספר פסקי הדין בהשוואה ל-2016 – שמספרם חזר כמעט בדיוק להיכן שהיה בשנת 2015. בתחום הפלילי, בתחום האזרחי ובתחום המינהלי נרשמה ירידה חדה של כ-50%. הסיבה לתופעה זו אינה ברורה, אך לבטח אינה נובעת מירידה במספר התיקים. עד 15 ביוני השנה נפתחו בבית המשפט העליון קרוב ל-4,900 תיקים חדשים. ב-15 ביוני אשתקד היה מספרם כ-4,580. עד 15.6.15 נפתחו בבית המשפט העליון פחות מ-4,200 תיקים, ולמרות זאת – מספר פסקי הדין היה הגבוה ביותר בין השנים שנבדקו.
כמו-כן, לא ניתן להסביר את הירידה בפרישתו של השופט
צבי זילברטל ב-5.4.17. מקומו נותר פנוי עד השבוע שעבר, כאשר הושבעו השופטים
ג'ורג' קרא ו
דוד מינץ. אולם שופט אחד מתוך 15 מהווה פחות מ-7%, ולכן להעדרו לא יכולה להיות השפעה גבוהה פי חמישה על מספר פסקי הדין. זילברטל גם לא היה מן הבולטים בכתיבת פסקי דין בעליון: הוא תפס את המקום העשירי בדירוג News1 ב-2014 ואת המקום ה-11 בשנתיים הבאות. למרות שחלפו כבר כמעט כל שלושת החודשים בהם יכול זילברטל להשלים פסקי דין, מספרם בפועל הוא נמוך מאצבעות כף יד אחת – מה שמלמד שפרישתו אינה הסיבה לצניחה.
הסבר אפשרי לתופעה הוא מקריות בלבד, אך דומה שלא ניתן לקבל אותו כאשר רואים שהירידה היא ביחס לשנתיים הקודמות. התקופה שנבדקה - בין 15 במאי ל-15 ביוני - היא נטולת חגים (למעט יומיים של שבועות), ולכן גם לא ניתן לטעון שהיו בה השנה פחות ימי עבודה מאשר בשנים הקודמות.
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "איננו מבצעים מעקב שוטף אחר מספר פסקי הדין הניתנים בכל חודש וחודש, ועל כן איננו יכולים להתייחס להתרשמותך בעניין זה. מכל מקום, ככל שאכן קיים פער כזה או אחר, הוא עשוי לנבוע מסיבות שונות". News1 מעיר, כי לא מדובר בהתרשמות אלא בבדיקה אמפירית.
