הרבנות הראשית: "לא יסתמו לנו את הפה"

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ב', 19.6.17) דיון סוער בנושא ייצוג עצמי לרבנות הראשית בעתירות בעניין הכותל, ביוזמת הח"כים בצלאל סמוטריץ' ומנחם אליעזר מוזס. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי ציטט מדברי השופט נעם סולברג בנושא הכשרות: "מה רבה הייתה ההפתעה שגילינו כי עמדת הרבנות הראשית לא תיוצג... וסברנו כי יש מקום לאפשר לה לפרוש עמדתה באופן בלתי אמצעי... לא היה מקום לשלול את יומה בבית המשפט", ואמר כי "באופן ברור הוא אומר שלא יעלה על הדעת והופתע שחשבו לא לתת ייצוג חזותי, שלא בכתב, ולכן אני מניח שבסופו של דבר כן היה ייצוג. לכן גם כאן, קשה לדמיין למה יש כזו התנגדות. בזמנו היה לי סיכום עם משרד המשפטים שיתנו לרבנות לייצג עצמה". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "זו סוגיה שיש בה גם אלמנטים הלכתיים מובהקים ולכן האינסטנציה היא הרבנות. בנוסף, יש חשש לניגוד עניינים למראית עין, שכן היועמ"ש בכובעו הקודם גיבש את המתווה עם רב הכותל בלי הרבנות הראשית וכעת נטענות טענות נגד המתווה שגיבש. הוויכוח הוא על הזכות הבסיסית להשמיע דעה. אתם מונעים כרגע מבית המשפט לשמוע את העמדה בדרך אותנטית וללא תיווך". הרב רפאל פרנק, יועץ בכיר לרב הראשי דוד לאו ומזכיר מועצת הרבנות הראשית: "נבקש שלא יסתמו לנו את הפה. לא ייתכן שלא נקבל שום במה להביע את דעתנו ושבית המשפט לא ישמע את עמדת הרבנות הראשית. יש התחמקות מוחלטת של הפרקליטות מהשאלה האמיתית שאנחנו רוצים לדון בה. גם אם הדעה שלנו לא 'מתאימה' - אנחנו דורשים שהיא תשמע". עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "המדינה מדברת בקול אחד מפי היועמ"ש לממשלה. אנחנו רואים חשיבות רבה לעמדת הרבנות ולעמדת רב הכותל, ועם זאת הרבנות איננה חזות הכל. בניגוד לדיונים רבים בהם היועץ המשפטי חושב אחרת מהממשלה, כאן הממשלה והיועמ"ש חושבים אותו הדבר. עמדת היועמ"ש היא שעמדת הרבנות תובא כפי שנכתבה לבית המשפט שיוכל לעיין בה אך לא יהיה עו"ד שייצג בנפרד. רוב הטיעונים שנטענו נדונו ונפסקו בחלקם כך שאין כאן טיעון שבית המשפט עליון אינו מודע לו. הדיון בבית המשפט העליון אינו סביב ההלכה אלא סביב סוגיית הכותל במשקפיים האזרחיים שלה, קרי: חוק השמירה על המקומות הקדושים והמעמד הציבורי של הכותל. בנוגע לטענה כלפי היועמ"ש - בסופו של דבר אנחנו דרג מקצועי ומשרתים את הממשלה. היועמ"ש יודע להתנתק מדברים שעשה בעבר כמייצג הממשלה לבין תפקידו עכשיו כמגן מתווה הכותל". ח"כ רחל עזריה (כולנו): "יש פה ניסיון להתעלם מהעובדה שקמה מדינה ורצון לקרוע מבפנים את החברה ולומר שיש שתי שיטות משפט. זה מזכיר את סוף תקופת בית שני. אם מישהו חושב לייצר שיטה שמנוגדת לרוב, לא ניתן לזה לקרות. אתם מציגים מצג שווא שמשתיקים אתכם, אך מדברים על כך שהעתירות אינן שפיטות - אז תשימו את הקלפים על השולחן ותודו שאתם רוצים לייצר מדינה בתוך מדינה, לחתור תחת המדינה. כל ציוני צריך להתנגד לכך ועל אחת כמה וכמה הציונות הדתית". ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "ההצעה מזכירה את חורבן בית שני כשהגיעו הבריונים והשליטו סמכותם בכוח על דעתם של הרבנים. בתפקיד הבריונים נמצאים משרד המשפטים והיועמ"שים. הניסיון להציג את זה כמשהו פרוצדוראלי זו טעות. כשהרבנים מגיעים ואומרים את עמדת ההלכה זה פתאום נהיה פוליטי וכשכל העדר קופץ לכרסם ברבנות זה לא פוליטי?. המאבק כאן הוא האם הרבנות היא חזות הכל בנושא הדת או שיועץ משפטי ייצג את הדת". ח"כ יהודה גליק (הליכוד): "לא יעלה על הדעת שכל משרד ממשלתי ירצה לייצג עצמו בבג"ץ. בנוסף, הממשלה באה ואומרת שרוצה להיענות לדברי הרב לאו שאמר שהמשימה מספר אחת היא יהדות הגולה והרבנות מגישה מסמך שאומר שתפילה מעורבת שתוביל למהומות כמו של הטרוריסטים בהר-הבית. לא רק שהרבנות רוצה לומר דעתה ולא מסתפקת ביועמ"ש היא רוצה לבוא עם אקדח ולאיים על בית המשפט. במדינת חוק אתה לא בא ומאיים". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "בדרישות לתפקיד היועמ"ש אין ולו דרישה אחת לידע בהלכה היהודית. האם זה לא פוגע בתהליכים בהם מעורבת ההלכה. מה שעומד לנגד עיניי הרבנים הוא ההלכה היהודית בלבד והם יוצאים מנקודת מוצא שהחוק לא סותר אותה. לכן אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא יהיה להם ייצוג ויתרה מזאת צריך להיות להם ייצוג עצמאי באופן כללי כשמדובר על ערכי הלכה. הסדר הוא שיהיה אחד שייצג אבל בנושאי הלכה הוא לא יכול לייצגם לבד". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "על פניו יש הבנה שגוף סמך ממשלתי ייצג עצמו בבית המשפט אך הוא נכשל בכל מה שעשה. מצאו מקום שלא שייך לרבנות או לכותל אלא באזור של רשות העתיקות. מאיפה האימפריאליזם הכובש הזה בשם מיעוט קואליציוני לפגוע ביהדות התפוצות. הרבנות לא נבחרת על גדלותה בתורה אלא בתהליך פוליטי הכי מלוכלך". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הגיעה הממשלה להחלטה עם מתווה מאזן שלא פוגע ברחבת הכותל וצביונה כפי שהוא כיום וכשבאה רשות מדינה ומבקשת לטעון לבד זה לא יכול לעבוד. אם מישהו לא מוכן להיות רב ראשי בתנאים הללו שלא יהיה. ככה עובדת המדינה". ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "יש תחושה שנשים הפכו לסדין אדום בעניין הזה שעוררו נשות הכותל. אם נמצא מתווה שנתן מענה ולא יצר קרע עם יהדות התפוצות שהיום נדחקת, צריך לתת להם אפשרות להיות חלק מהעם, לאפשר לנשים להתפלל בדרך שלהן ולא לדחוק אותם ולבקש רק את התרומות שלהם. הנושא צריך להיות קירוב לבבות ולא זריעת שנאה והרחקתם". חברי הכנסת של האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ׳ שלחו מכתב לראש הממשלה בדרישה כי יפעל לאפשר ייצוג משפטי עצמאי לרבנות הראשית בסוגיה. במכתבם ציינו: "אנו פונים אליך לא לאפשר לגורמים קיצוניים מעבר לים לפגוע באחדות עם ישראל ובמסורת ארוכת השנים שלנו״.