רנצלר הזכירה שבעבר אמר גולדבלט שהערך של כל החברות, למעט פישמן רשתות וא.ט קירור הוא שלילי. גולדבלט השיב שזהו עדיין המצב, ורנצלר הגיבה: "היינו, הם לא נותנים כלום, למעט החלק שהם נותנים בא.ט ובפישמן". גולדבלט אמר, שהיו חברות בהן המימושים עלו על התחזיות המוקדמות, וכי העברת יתר המניות היא "כדי שלא יהיו מריבות". רנצלר גילתה, כי החוב של פישמן רשתות לרשות המיסים עומד על 194 מיליון
שקל – נתון שגם גולדבלט לא ידע וחשב שהוא נמוך בהרבה (140 מיליון שקל).
גולדבלט לא ידע להגיד כמה מתוך 140 מיליוני השקלים הראשונים, להם התחייבו בני משפחת פישמן, יועברו לרשות המיסים. לדבריו, הסכום יהיה "בין אפס למה שיוכר להם בדין קדימה". גם בנקל לא השיב לשאלה, ורנצלר התרגזה: "הייתי מצפה ממך כמנהל מיוחד, לציין כרגע שתביעת החוב שנתבעה על-ידי רשות המיסים [מפישמן אישית] היא 107 מיליון שקל, כאשר יש פסק דין של בית משפט עליון בעניין הזה". גולדבלט טען, שמתוך סכום זה יוכל פישמן לקזז חובות עבר. בנקל השיב לרנצלר, שהוא לא בדק אף תביעת חוב ולכן אינו יכול לומר מה יהיה החוב שיוכר לרשות המיסים.
עו"ד
אורי גאון, נציג בנק מזרחי-טפחות, ציין שמשמעות הדבר היא שייתכן שלכל יתר הנושים יישארו רק 18 מיליון שקל, "אז על מה אנחנו יושבים?". עו"ד
איל רוזובסקי, המייצג את
בנק לאומי, חידד את השאלה: יכול להיות שזהו ההסדר הטוב ביותר האפשרי, אבל "מה ההבדל מבחינת הנושים בין זה לבין אין הסדר? הנושים יושבים פה ואומרים להם: תשמעו, כדאי לכם לתמוך בהסדר, כי בהסדר תקבלו יותר. אז כמה נקבל יותר בהסדר?".
גולדבלט: "יושבים פה סביב השולחן מעל 2-ומשהו מיליארד שקל מימושים, בחברות רבות ושונות, שקריסה של הסיפור הזה תחלחל לכל אחד ואחד מכם הביתה. זו הסיבה שאתם יושבים פה, לא על ה-140 מיליון שקל. על 2-פסיק-משהו מיליארד שקל". לדעתו, בלא הסדר – ייאלץ
בנק הפועלים ליטול לידיו את ניהול רשת
הום סנטר, והזכיונות של פישמן רשתות יהיו שווים אפס. "עדיין יש פה מעל מיליארד שקל מימושים שצריך לעשות בחברות האלו, שחלקן אלו חברות חיות, חלקן חברות שמנוהלות על-ידי ילדי החייב לטובת הבנקים". בלי הסדר – הזהיר – החברות לא יהיו קיימות.