ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 20.6.17) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה).
בהתאם לתיקון המוצע נכסי נספי השואה שעומדת לגביהם בקשה תלויה ועומדת לקבלם, שיש יסוד סביר להניח שיאותרו היורשים שלהם או שקיימת החלטה להשיבם ליורשים, יועברו עם פירוק החברה לאפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים ויחולו עליהם הוראות המשטר המשפטי המיוחד שחל על נכסים אלה בתקופה שהיו בידי החברה. שאר הנכסים יוקנו לחברה עם פירוקה והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה ממכירתם למטרת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך.
עיקר התיקון בהצעת החוק הממשלתית הוא בפירוט ההסדרים המשפטיים שיחולו בתקופת הביניים שבמהלכה ינוהלו הנכסים על-ידי האפוטרופוס הכללי וכן לאחריה, ככל שיוותרו נכסים בידיו, או ככל שתגיע בקשת השבה לגבי הנכסים. כמו-כן, מסדיר התיקון את ההוראות ביחס להעברת הנכסים לאפוטרופוס הכללי, המידע לגביהם, אופן ניהולם, איתור בעלי הזכויות בהם, העברת נכסים למטרות סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך ולהנצחת זכר השואה, סיום תקופת הביניים והטיפול בבקשות השבה עתידיות.
לפי הצעת החוק הפרטית 2016 שיזמו הח"כים
מרב מיכאלי,
דוד ביטן ו
משה גפני, במקרה בו החברה לאיתור ולהשבת נכסים או האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, לא ישלמו לניצולי השואה הזקוקים לכך את הסכום הרבעוני, המדינה באמצעות משרד האוצר תהיה אחראית להעברת הקצבה, העומדים בתנאי הזכאות לקבלת קצבת סיוע, בסך 2,700 שקלים חדשים לרבעון.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי) אמר כי הגיע "להבנה עם הקואליציה על סיום הצעת החוק הממשלתית היום, והעברת החוק הפרטי שיזמה ח"כ מרב מיכאלי וח"כים נוספים עם אישור כספי עד סוף 2017 כחוק מדינה או כחוק פרטי. משרד המשפטים הודיע שהוא עובד על הצעת חוק כזו והאוצר צריך למצוא מקורות למאה מיליון שקלים בשנה, ולכן חששנו שלא יספיקו להכין את הצעת החוק עד סוף שנת 2017 שבה יש תקציב מובטח מהחברה להשבה. לכן, הפתרון הוא שנהפוך את החוק להוראת שעה, משרדי האוצר והמשפטים נבהלו ואמרו שזו קטסטרופה אם לא יוארך והשבתי שזה הביטחון הכי טוב שיהיה חוק ממשלתי. המידע והנכסים יועברו לאפוטרופוס הכללי לאחר אישור הוראת השעה וככל שהקטסטרופה גדולה יותר זו הערובה שהפעם יעמדו בזמן. אנחנו כוועדה נשב יום יום אם צריך כדי לסיים את החקיקה עוד בשנת 2017".
ח"כ מרב מיכאלי (
המחנה הציוני): "הגענו להצעה של הוראת שעה כרע הכרחי וזה עצוב שאין אמון בממשלה. היה נכון להעביר את הצעת החוק הפרטית בקריאה ראשונה כדי להיות מוכנים למצב שיימצאו המקורות ולמנוע קטסטרופה, אבל ההתייחסות לחקיקה פרטית הפכה כה נחותה עד כדי פגיעה באושיות הדמוקרטיה בלי קשר לזהות הח"כים שמגישים הצעת חוק פרטית".
