בג"ץ: לביטוח הלאומי מותר לבצע מעקבים

ועדה רפואית לעררים של נפגעי עבודה (במסגרת הביטוח הלאומי) רשאית להזמין מעקב סמוי אחרי מבוטח התובע פיצוי, והיא אינה מחויבת להודיע לו על כך עד לקבלת ההחלטה בעניינו. כך קובע (יום ה', 22.6.17) בית המשפט העליון, באמצו את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. השופטת ענת ברון דחתה את עתירתו של אורן אליהו נגד החלטת בית הדין הארצי (השופט אילן איטח), אשר הסביר: "חלק ניכר מסעיפי הליקוי לפי התקנות הם סעיפי ליקוי תפקודיים, שלא אחת יש קושי לבוחנם במסגרת בדיקה קצרה של הוועדה. לפיכך, מקום שבו מתעורר ספק בנוגע למצבו האמיתי של המבוטח - ספק שניתן להתירו במעקב סמוי, אזי ניתן להידרש לכלי חקירתי זה. ברון אומרת כי ועדת העררים היא גוף מעין-שיפוטי, אך היא גם ועדה מקצועית - שחבריה רופאים - ואשר "ניתנו לה כלים שונים המאפשרים לה לבחון ולקבוע ממצאים בנוגע למצבו הרפואי של הנפגע העומד לפניה. בין היתר, ועדת העררים רשאית לערוך לנפגע בדיקה קלינית, לדרוש ממנו לעמוד לבדיקות רפואיות שונות ולהמציא לה את תוצאותיהן, להיזקק לחוות דעת של מומחים רפואיים, ובענייננו - לדרוש מהמל"ל לערוך חקירה לאימות נתונים וקביעת עובדות". אמנם, קשה לכאורה להשלים עם מצב בו גוף מעין-שיפוטי פונה בצורה חד-צדדית ואף חשאית לאחד הצדדים ומבקש ממנו לאסוף מידע על הצד האחר. אולם מסבירה ברון, "בה בעת עסקינן בטריבונל מקצועי, שתפקידו לאסוף ממצאים ולקבוע על פיהם דרגת נכות לנפגעי עבודה, והתקנות אף הקנו לוועדה סמכויות מתאימות לשם כך". ברון מוסיפה: "כמי שאמון על הביטחון הסוציאלי של כלל אזרחי ישראל, המל"ל מחויב לשמור על כספי הציבור ולוודא כי לא יגיעו לידי מי שאינו זכאי לכספים, לא כל שכן לידי אלה הפועלים בדרכי תחבולה ורמאות. על-מנת לעמוד במשימה זו, העמיד המחוקק למל"ל סמכויות חקירה מיוחדות. הוועדות הרפואיות הפועלות אף הן מכוח חוק הביטוח הלאומי נועדו, כל אחת בתחומה, להגשים את תכליתו החברתית של החוק ולקבוע זכאות לגמלאות השונות המשולמות על-ידי המל"ל. "מקום שבו מתעורר בקרב חברי הוועדה חשש, כי הנתונים המוצגים לפניה אינם משקפים את מצבו הרפואי של הנפגע כהווייתו, מוטלת על הוועדה החובה לברר את העובדות לאשורן, ובמידת הצורך – אף באמצעות מעקב סמוי. האמור כפוף כמובן לכך שההחלטה לדרוש חקירה סמויה, ככל סמכות מינהלית, תתקבל על-ידי הוועדה לעררים משיקולים ענייניים, בסבירות ובמידתיות; וכן לכך שהמעקב והצילום יבוצעו כדין, ברשות הרבים, ובדרכים שאינן פסולות או פוגעניות". ברון הסכימה עם איטח גם בהערתו, לפיה ראוי שהמעקב יבוצע בידי פקחים של הביטוח לאומי ולא בידי חוקרים פרטיים חיצוניים. השופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל הסכימו עם ברון. את אליהו ייצגו עוה"ד גלעד מרקמן וניר גנאינסקי, את הביטוח הלאומי ייצגה עו"ד ארנה רוזן-אמיר, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד יאנה סימקין.