המדינה עשויה להידרש לשלם תוספות שכר במאות מיליוני שקלים לשוטרים ולסוהרים, בעקבות פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. השופט
אורן שגב הורה (24.6.17) לכנס ועדה שתקבע כיצד לשלם לשוטרים ולסוהרים תוספת שכר המשולמת מזה עשור לאנשי הקבע, אליהם צמוד שכרם.
בשנת 1979 החליטה הממשלה על הצמדת שכר זו, ועל הקמת ועדת מעקב שתקבע כיצד להחיל על השוטרים והסוהרים את תוספות השכר הניתנות למשרתי הקבע. בוועדה חברים נציגי נציבות שירות המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר ושר הפנים. ההחלטה אושרה שוב ב-1985. בשנים 2006 ו-2007 הוענקה למשרתי הקבע "תוספת בשל העדר ביטחון תעסוקתי" בשיעור של 7.3%-1.5% (התוספת ירדה ככל שהדרגה עלתה). בדצמבר 2008 כונסה ועדת המעקב, אך בשל חילוקי דעות בין חבריה, לא ניתנה אותה תוספת לשוטרים ולסוהרים.
שגב קובע, כי לאיש אין סמכות להפר את החלטת הממשלה בדבר הצמדת השכר, וכי סמכותה של הוועדה היא רק לקבוע כיצד לבצע את ההצמדה - ולא האם לעשות זאת. הוא דוחה את טענת המדינה, לפיה לא היה מקום להעניק לשוטרים ולסוהרים את אותה תוספת, שכן היא באה על-רקע הצמצום הניכר בכוח האדם בצה"ל. לדברי שגב, מאחר שהתוספת ניתנה גם לגמלאים - ברור שהיא רכיב שכר לכל דבר, ולכן חלה עליה הצמדת השכר.
חברי ועדת המעקב נקלעו למבוי סתום בשל העובדה שמדובר בעלות כבדה למדינה, ממשיך שגב, אך המוצא ממבוי סתום זה איננו בהפרת החלטת הממשלה. החלטת הוועדה אינה מנומקת ולכן לא ניתן לדעת מה עמד ביסודה והאם היא קיבלה החלטה מושכלת לאחר בחינת כל העובדות. עם זאת, שגב נמנע מלקבוע שהשוטרים והסוהרים יקבלו את התוספת, והורה לוועדת המעקב לדון בשאלה כיצד ליישם בפועל את ההחלטה על הצמדת שכרם. הוועדה הצטוותה להתכנס תוך 45 יום ולדון גם בשאלה ממתי לבצע את ההצמדה לתוספת המדוברת.
המדינה חויבה לשלם הוצאות בסך 15,000 שקל לכל אחד מחמשת התובעים. נציגי הציבור מוחמד מנסור ושרה חורש הסכימו עם שגב. את התובעים ייצגו עוה"ד ברוך אברהמי ורחל רטוביץ. יצוין, כי פסק הדין אינו מונע מן הממשלה לקבל החלטה שתבטל את ההצמדה כליל או תמנע אותה במקרה הנוכחי.