"החכרתי למשקיעים שלושה מתחמים בירושלים, בשטח של 550 דונם, בחוזים ל-110 שנים, ב-1.78 מיליון
שקל". כך הצהיר תיאופילוס השלישי, המכהן כפטריארך היווני-אורתודוכסי, בפני שלטונות מס שבח. במס שבח דחו את הצהרתו, קבעו כי מדובר במכירה ולא בהחכרה, וכי שווי המתחמים הוא פי 42 - 76.3 מיליון שקל.
תיאופילוס ערער בפני ועדת ערר, בראשות השופט בדימוס
משה רביד. הוועדה דחתה את הערעור, וקבעה שיש לקבל את השומה במלואה. המס שנקבע הוא 4.95 מיליון שקל - 25% מעליית ערך המתחמים מיום הקניה ליום המכירה, בניכוי הצמדות והוצאות כמקובל.
אירועים אלו התרחשו בשנים 2011 עד 2013 ופרטיהם נחשפים עתה. אחד המתחמים הוא בשכונת ניות הירושלמית, ועליו שכונת קוטג'ים. המתחם השני הוא סביב משכנות שאננים, מאבו טור בדרום עד חוצות היוצר בצפון. מתחם שלישי קטן יותר הוא ברחוב דובנוב, שבשכונת טלביה היוקרתית. הטענה שמגרשים אלו, שחלקם מן היקרים בירושלים, הוחכרו ב-1.78 מיליון שקל, עוררה תמיהה במס שבח וחייבה לערוך בדיקה מקצועית.
המגרשים יניבו הכנסה של 70 מיליון שקל בבדיקה התברר בין היתר, כי רוב המגרשים מוחכרים לדיירים ולאחרים, ודמי החכירה ל-110 שנים נאמדים ב-70 מיליון שקל. מיד התעוררה תמיהה: איך ייתכן שהפטריארך מכר מגרשים אלו "בנזיד עדשים", בכ-2.5% בלבד מההכנסות הצפויות מהם. שלא לדבר על זכויות בניה נוספות.
לאחר שקיבל את השומה, הגיש הפטריארך השגה וטען, כי המגרשים הוחכרו ב-4.78 מיליון שקל. פעם אחרת טען שההחכרה נעשתה בכ-3 מיליון שקל. ועדת הערר דחתה טיעונים אלו ואימצה את השומה המקורית של רשות המיסים.
עוד טען הפטריארך, שהוא פטור מתשלום מס שבח, מאחר שלא מכר את המתחמים אלא החכיר אותם, או מסר אותם לניהול של שותפות ניות, או נתן אותם לניות כביטחון להלוואה. ועדת הערר דחתה את כל ההסברים הללו. היא הזכירה כי החוק קובע, שהחכרה ליותר מ-25 שנה נחשבת כמכירה לצורך מס שבח. כן ציטטה פסקי דין רבים בנושא זה.
