בתל אביב נפתחה (יום ב', 3.7.17) הוועידה הכלכלית הראשונה של השבועון "
מקור ראשון". את הוועידה פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין, שתקף בנאומו את המפלגות החרדיות והאיחוד הלאומי שהתנגדו למתווה הכותל הרפורמי ולהפרטת הגיור, מבלי לנקוב בשמן.
ריבלין אמר כי הוא מצר על כך שהתהליך שנוהל בדרכם של בית הלל, כלשונו, סוכל על-ידי גרעין שנהג בדרך בית שמאי. "היה זה תהליך אמיץ שהשכילה הממשלה להוביל, שיכול היה לחזק את העם היהודי - אם היה מיושם. לאורך זמן, לא נוכל להימלט מלחזור לשולחן ולהגיע באחריות ובשום שכל להבנות בנושא הכותל", אמר.
לגבי סוגיית הגיור אמר הנשיא: "כרכנו יחד שני נושאים, סוגיית הכותל וסוגיית הגיור, שלכל אחד בפני עצמו יש את הפוטנציאל להביא לקרע עמוק. מוכרחים להפריד בין שני הנושאים הללו- בנושא הגיור קשה להעלות על הדעת כיצד אפשר יהיה להגיע להבנות בנושא, מנגד, בנושא הכותל הוחמץ כאן מתווה שגובש בהיוועצות ובאחריות של גדולי ישראל".
לא ברור מי הם אותם רבנים עליהם דיבר, שכן כל גדולי הרבנים הביעו התנגדות למתווה הכותל הרפורמי. בלשכת ריבלין לא השיבו לשאלת News1 למי התכוון.
ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שדיבר במסיבת יום העצמאות בבית השגריר האמריקני, אמר בנאום באנגלית: "אני מחויב לגרום לכל יהודי להרגיש בבית, כולל בכותל. אני רק מבקש שתהיו קצת סבלניים".
מוקדם יותר, עקץ השר
אריה דרעי את
הבית היהודי על כך שבמקום שהסיעה הדתית-לאומית תוביל את ההתנגדות, דווקא
ש"ס היא זו שהולכת בדרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון לא"י. "מבחינתי, גם בגיור הממלכתי לא הייתי רוצה שיכירו בו עבור חוק השבות. אבל בית המשפט אמר אחרת. לכן, אני השר החרדי מצדד בגיור הממלכתי, ותוקפים אותי הרפורמים והדתיים הלאומיים. אני הקמתי את הרבנות הראשית? הרב קוק הקים! אם אכיר בגיור רפורמי - אין לדבר סוף. הרי אפשר לפתור את בעיית המסתננים בשנה אחת. כולם יגיעו עם תעודת גיור ואני יהיה חייב לקבל אותם״.
דרעי, שדיבר בפתח ישיבת סיעת ש"ס, הוסיף ואמר: ״יש מסע הסתה חמור כנגד הציבור החרדי ומידע לא מדויק, כאילו החרדים רוצים לשנות ולכונן מדינת הלכה. זה שקר אחד גדול של אנשים שרוצים לפרק את הממשלה או מאינטרסים אחרים".
לדבריו, ״הכותל פתוח לכולם, וגם עזרת ישראל שניתנה לפני 20 שנה, ראש הממשלה הכריז שתשופץ ותורחב. ההתנגדות שלנו הייתה רק לסעיף ההכרה ברפורמים״.
דרעי: ״אין עוד מדינה בעולם שיש לה חוק השבות, רק מדינת ישראל. הרפורמים רוצים שאני כשר הפנים אכיר בגיורים שלהם בשביל חוק השבות. זה דבר שלא היה מעולם!...מי שמנהל את מערך הגיור הדתי זה משרד ראש הממשלה ורוב הדיינים שמגיירים הם דתיים לאומיים, ומיעוטם חרדים. מי שניסח את חוק הגיור היה משרד המשפטים".
ובחזרה לוועידת מקור ראשון. עורך מקור ראשון,
חגי סגל, אמר: "המחנה שמאמין בחיוניות הביטחונית של נפח טריטוריאלי - אמונה שגם ה
עיתון מקור ראשון שותף לה, כמובן - אמור להכיר בכך, וטוב מאוחר מאף פעם לא".
עוד אמר: "אי-אפשר להמשיך להשאיר לאחרים את דאגות הכלכלה ואת הטיפול בהשלכותיהן החברתיות לקבוצות המתמחות בכך כביכול, למביני העניין. כולם צריכים להיות מביני עניין. לא ניתן עוד ללחוש לעצמנו שאנחנו נתרכז בענייני ההתיישבות, יהדות וביטחון. ואחרים יעסקו בניהול מושכל של קופת המדינה. אם אין קמח, אין תורה ואין גם מדינה. סוגיות כמו צמיחה, מתווה הגז, מחירי הדיור, בעיית הפערים החברתיים, ריכוזיות ולימודי ליבה אמורות להעסיק ולאתגר את כולנו".
עוד אמר סגל: "לפיכך ועידת מקור ראשון הראשונה - פרי חזונה של מוריה שלום שלנו - אינה סוג של תשובת מחץ לוועידת השלום של 'הארץ'. זו לא ועידת המלחמה של 'מקור ראשון'. התכנסו כאן בשעה טובה לוועידה בסימן כלכלה, חברה וחדשנות - דף חדש שלנו בהתכתבות עם כל גוני ההוויה הלאומית".
יו"ר קבוצת לאומי,
דוד ברודט, שיבח את היוזמה: "בכלכלה שום דבר לא מובן מאליו, ואי-אפשר לנוח על זרי הדפנה וצריך לעבוד קשה כדי לשמר הישג זה. יש עוד הרבה מה לעשות כדי שנמצה את כוחנו הכלכלי ונבטיח לכידות חברתית לטובת כל תושבי המדינה", הסביר ברודט, "הממד הכלכלי-חברתי הוא מרכיב חשוב בעוצמתה של ישראל. המודעות למרכיב זה, החלה כבר משחר הפעילות של התנועה הציונית" הסביר והוסיף: "בקונגרסים הציוניים הראשונים הוקדש מקום חשוב לאסטרטגיה כלכלית מהכרה והבנה שרק כך אפשר יהיה לממש את החזון להקמת בית לאומי יציב ויצרני ליהודים, בארץ ישראל".
